מינוי ראש השב"כ: ההחלטה של בג"ץ

בית המשפט העליון דן היום (ג') בעתירות הנוגעות לאופן מינויו של ראש השב"כ. ההרכב שדן בעתירות כלל שלושה שופטים, ובראשם נשיא העליון יצחק עמית. שופטי בג"ץ ביקשו מהממשלה והיועמ"שית להגיע להסכמות תוך שבוע בנוגע למינוי ראש השב"כ.

"תקווה כי יימצא פתרון מוסכם"

הדיון עסק בשתי עתירות סותרות: האחת תומכת בעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד, והאחרת מחמירה מהעמדה שהציגה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

בתום הדיון קבעו השופטים כי יינתן זמן לקיום מגעים בין מזכיר הממשלה לבין היועמ"שית, וקבעו דיון נוסף ליום ראשון הקרוב, 6 ביולי. "אנו תקווה כי יימצא פתרון מוסכם, שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות", נכתב בהחלטה.

בסביבת ראש הממשלה מעריכים כי דוד זיני כן ימונה לראש השב"כ הבא.

לאחר התפרצויות מהקהל – הדיון הועבר לדלתיים סגורות

לאחר התפרצות הקהל בתחילת הדיון, הוא הועבר לדלתיים סגורות. עו"ד מיכאל ראבלו פנה לנשיא בית המשפט העליון בבקשה לאפשר ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה, להשתתף בדיון הסגור, וציין כי פוקס מחזיק בכל האישורים הביטחוניים הנדרשים. נשיא בית המשפט, יצחק עמית, דחה את הבקשה ואמר: "התשובה היא לא, ואני מניח שאתה מודע לכך".

בדיון נכחו גם חברי הכנסת לימור סון הר-מלך ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית, לצד טלי גוטליב מהליכוד. בשל הקושי לפנות את כל הנוכחים מהאולם, הועבר הדיון הסגור לאולם אחר.

טענת היוע"משית: נתניהו – בניגוד עניינים

כזכור, בהרב-מיארה קבעה בחוות דעתה כי נתניהו מנוע ממינוי ראש שב"כ חדש לאחר פרישתו של רונן בר, בשל היותו בניגוד עניינים – בהתאם לפסיקת בג"ץ קודמת. הרקע: חקירות מתנהלות נגד יועציו הקרובים של נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, במסגרת פרשות חמורות בהן "קטאר-גייט" והדלפת מסמכים מסווגים.