מנתונים חדשים שחשפו היום (ד') בקצא"א, במהלך ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עולה כי במהלך מלחמת 12 הימים מול איראן, למרות החשש למחסור באספקת דלק וחשמל – משק האנרגיה הישראלי עבר את האתגר בהצלחה.
ראש הממשלה ושר האנרגיה הודו על כך שמשק האנרגיה תפקד בצורה חלקה, והחששות על תרחישי עלטה ומחסור בדלקים התבדו. זאת למרות שהמלחמה עם איראן כללה פגיעה משמעותית בעורף הישראלי, כולל השבתת מתקן זיקוק והדממת אסדות גז.
למעט מקרים נקודתיים של פגיעות בקווי חשמל שטופלו בזריזות, אף אזרח ישראלי לא הרגיש כל מחסור באספקת חשמל, דלק, גז בישול ומים.
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- אמו של בניהו סגולה הי"ד בהספד: הוא היה רציני בכל דבר שעשה, מהילדות בבית ועד שלפני החתונה ביקש להיבחן שוב על הלימוד. כבר בכיתה א' נורה בעדי עד ו"ינק מלחמות השם". השם בניהו חיבר אצלו תורה ומסירות לארץ ישראל. היא סיימה בזעקה להשם שישלח את אליהו הנביא להשלים את הגאולה
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”

תפקוד משק האנרגיה – לא מובן מאליו
הגז הטבעי מהווה כ-70% מייצור החשמל בישראל, ושתיים מתוך שלושת אסדות הגז של ישראל הודממו בשל המלצת מפקד חיל הים. במקום הגז הטבעי, נעשה שימוש בסולר ובפחם כחומר גלם חלופי.
בנוסף, בימיה הראשונים של המלחמה נחת טיל בשטח בז״ן, שהשבית את פעילות החברה. בז״ן מזקקת את רוב הדלק שמניע את הרכבים שלנו וכן דלקים לתעשיות נוספות, ולכן פוטנציאל הנזק היה רב. אולם בזכות ניהול מחושב של מאגרי הדלקים בארץ, בנוסף על נקיטת פעולות מהירות לייבוא דלקים, בזמן שבטהרן תושבים ברחו מהעיר בעקבות מחסור בדלק, נהגי ישראל המשיכו לנהוג כרגיל.
היו פגיעות במתקני חברת החשמל, וכן פגיעות בקווי מתח שניתקו אלפי תושבים מחשמל. אולם בכל מקרה כזה, תוך מספר שעות בודדות חוברו כלל המנותקים, ואספקת החשמל שבה.

המציאות הזו אינה מובנת מאליה. התפקוד היעיל של משק האנרגיה קרה בזכות שורת החלטות שהתקבלו במשרד האנרגיה, כבר בתחילת המלחמה מיד לאחר השביעי באוקטובר, וכן בזכות שיתוף הפעולה ההדוק של כלל הגורמים במשק האנרגיה, ביניהם משרד האנרגיה, חברת החשמל, חברת נגה ועוד.
מיגון מתקני האנרגיה, הפסקת ייצוא הגז
מיד עם פרוץ המלחמה, כאשר החשש הגדול היה התלקחות בצפון, מוגנו מתקני האנרגיה האסטרטגיים. בנוסף הוחלט להגדיל את המלאים של חומרי הגלם, ביניהם הסולר והפחם, שיוכלו לשמש בשעות חירום. מאז פרוץ המלחמה עם איראן והדממת האסדות, הורה שר האנרגיה להפסיק את ייצוא הגז הטבעי לירדן ומצרים, זאת למרות לחצים גדולים מצד מדינות אלה. הייצוא שב בהמשך, בהתאם לניהול הביקושים במשק הישראלי.

כל יום במהלך המלחמה התקיימה במשרד האנרגיה יחד עם כלל הגורמים הרלוונטים במשק לפחות הערכת מצב אחת, בה נערך חישוב מדויק של מצב תחנות הכוח והדלקים, כדי להבטיח אספקה סדירה בכלל התרחישים האפשריים. כך, לא רק שלא היה מחסור באנרגיה, אלא אפילו לא נעשה שימוש במאגרי הדלקים שנועדו לשמש לשעות חירום.
בביקור צוין זכרם של שלושת עובדי בז״ן שנהרגו מפגיעת הטיל האיראני, דני אברהם, איגור פרדקין ואורי לוי זיכרונם לברכה, וכן ארבעת עובדי חברת החשמל שנפלו במלחמת חרבות ברזל, שלום עבודי, דני עלוש, עדי אוחנה וטל דניאל זיכרונם לברכה.
