החירות שלי: פסח השנה קיבל משמעות עמוקה וחדשה עבור אלי-ה כהן, ששב הביתה לפני פחות מחודשיים לאחר מעל 500 ימים בשבי חמאס. "במשך כל התקופה הזו, המילה 'חירות' הייתה חלום רחוק", משתף כהן בריאיון ל-'רגע NEWS'. "איבדתי שליטה על כל דבר בחיי – על הזמן, על המקום, על הגוף שלי. לא היה לי שום כוח לשנות את המציאות בה הייתי כלוא".
החירות שלא ניתן לקחת
אך דווקא במקום החשוך הזה, אלי-ה למד שחירות אמיתית היא לא רק חופש פיזי, אלא גם חופש נפשי. "חירות אמיתית היא היכולת לבחור איך להסתכל על המציאות", הוא מסביר. "בין כל הקשיים, השקרים והעינויים, אף אחד לא יכול היה לקחת ממני את המחשבות שלי, את האמונה שלי, את הרצון שלי להיאחז בחיים".
מסע בין חושך לאור
אלי-ה מתאר רגעים של ייאוש, אך תמיד חזר לעיקר – אהבתו למשפחתו ולעמו. "כשהחירות חזרה אלי, הבנתי שאני לא רק חופשי בגוף, אלא גם בנפש", הוא נזכר ומשתף אותנו. "החירות להרגיש, לחשוב, לבחור מחדש איך לראות את העולם ואת החיים".
הרגעים המרגשים עם חזרתו הביתה
הלב לא שלם
בחג הזה, כשהוא בביתו בחיק משפחתו וחבריו, אלי-ה מבין עד כמה חשוב להעריך את כל מה שלקח כמובן מאליו. אך שמחתו אינה שלמה. "אני לא באמת חופשי כל עוד יש אחים שלי שעדיין שם", אמר. "כל עוד הם בעזה, הלב שלי לא שלם".
כהן רואה בפסח תזכורת למחויבותם של כולם להשבת החטופים. "השנה, אני מאחל לנו להבין כמה החופש שלנו יקר", הוא אומר בכוונה שלמה. "שנדע להעריך אותו, לשמור עליו, לא לקחת כמובן מאליו את מה שיש לנו. ושנזכה לראות את היום שבו כל השבויים חוזרים, כל המשפחות שלמות, וכל עם ישראל חופשי – בגוף ובנפש".
ההבדלה שריגשה מדינה שלמה
במסעו המטלטל בין חושך לאור, אלי-ה כהן, מלמד אותנו שיעור חשוב על המשמעות האמיתית של חירות. לא מדובר רק בחופש פיזי, אלא גם בחירות פנימית, היכולת לבחור כיצד להסתכל על המציאות.
סיפורו מעורר ההשראה מזכיר לנו להעריך את החופש שלנו באמת.
