קהילת יהודי אתיופיה מציינת בימים אלה 40 שנה לעלייתם לארץ ב'מבצע משה'. העלייה שהייתה מלווה בקשיים רבים ואירועים טרגיים, מצוינת כיום כאחד מסמלי האמונה הגדולה של קהילת 'ביתא ישראל', ברצון להגיע לירושלים. ישבנו לשיחה קצרה עם יו"ר הכנסת, ח"כ משה סלומון, על עלייתו האישית, הקשיים שבדרך, וההצלחות של החברה האתיופית בישראל.
כך נפתח נתיב הבריחה לישראל
"בשנת 79 הייתה הפיכה שלטונית, והמצב של היהודים נהיה רע כיוון שלא נתנו לנו ללמוד תורה או לקיים מצוות. מי שניסה לצאת היה בסכנת חיים", מסביר תחילה ח"כ סולומון.
איך בעצם גילו את נתיב הבריחה?
"היה אדם בשם פרדה אוקלום, שגילה את הדרך הייחודית להגעה לישראל. הוא בעצמו ניסה לברוח מאתיופיה והגיע לסודן. כשהוא הגיע, הוא ראה שאיש לא עצר אותו. בהמשך הוא שלח שליחים ומכתבים להוריו באתיופיה, וקיבל מהם תשובה שהבהירה לו שניתן להוציא את היהודים בדרך הזו".
דרך האו"ם, יצר אוקלום קשר עם מדינת ישראל ודיווח על יהודים רבים הממתינים לעלייה. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, הנחה לפעול למען העלאתם. הוא פנה לראש המוסד יצחק חופי, ואמר לו "הביאו לי את יהודי אתיופיה". בעקבות כך המוסד נכנס לפעולה, תחת מסווה של אתר נופש לצלילה, ששימש למעשה להברחת יהודים באמצעות אוניות.
"המסע היה קשה, אך מונע מאמונה גדולה"
במקביל הגיעה שמועה ליהודי אתיופיה, האומרת כי מי שיצליח להגיע לסודן בכוחות עצמו יוכל משם לעלות לירושלים. "היציאה הייתה בקבוצות לא גדולות, כדי שהשלטונות לא יזהו אותנו. ההבנה הייתה שבסודן נפגוש נציגים של מדינת ישראל והמוסד. כמעט 20 אלף איש יוצאים ברגל בקבוצות קטנות. המסע היה קשה מאוד, בתנאים מפרכים, מורכב וטרגי. בין 2,000 ל-4,000 איש נספו בדרך. אבל האמונה, הכיסופים והכמיהה להגיע לירושלים נתנו לנו כוח להגיע לישראל ולהגשים את חלום הדורות. מי שהצליח להגיע לסודן עלה על אוניות לישראל דרך אתר הנופש, אחרים עלו דרך טיסות של חיל האוויר או באמצעות דרכונים מזויפים בטיסות קונייקשן רגילות".
View this post on Instagram
השתלבות קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית
האם אתה רואה שינוי כלפי הדור שנולד בארץ בהשתלבות שלו בחברה הישראלית?
"בהחלט. היום המציאות היא שבכל השדרות אנחנו מצויים. אמנם לא תמיד בדרגים הגבוהים והמשמעותיים, אבל ב"ה במקומות שבהם אנחנו משתלבים, אנחנו נמצאים בהם הרבה יותר מגודלנו באוכלוסייה. יש בעניין הזה הצלחות לא קטנות, אבל כמובן שיש עוד מה להשתפר".
"אני חושב שהמעבר התרבותי לכאן, זה דבר שלוקח כמה דורות" מסביר ח"כ סולומון. "ההורים שלנו עלו מתוך כמיהה גדולה להיות חלק מעם ישראל, ואז נפער מחסום השפה, התרבות, אפילו המנהגים השונים יצרו פער מסוים".
סולומון מסביר כי בהמשך, הדור השני ניסה להתנתק מהזהות האתיופית שלו כדי להתערות בחברה, דבר שלמעשה לא הצליח. "הדור של היום זה דור שרוצה להכיר את העבר שלו, את הזהות היהודית שלו בכלל והזהות היהודית האתיופית בפרט. בלי לבטל את המורכבות והקושי, אני מאמין בעז"ה שבעוד דור אנחנו נהיה במציאות עור יותר טובה כי הכיוון הוא מאוד חיובי".
לכבוד 40 שנה לעלייה, משרד הקליטה והעלייה קיים אירוע הוקרה לעולי הקהילה האתיופית בנוכחות ראש הממשלה, שר הקליטה והעלייה וסגן יו"ר הכנסת, ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית. האירוע עצמו התייחס לעלייה הציונית שהתחילה משנת 1979 והתסיימה ב1985.
