אחרי ימים סוערים, השיחות הפוליטיות על חוק הגיוס צפויות להימשך גם בשבוע הקרוב. לפי גורמים בכירים המעורבים במשא ומתן, הסיכויים להגיע להסכמה גבוהים מבעבר.
הסעיפים שנשארו פתוחים
כזוכר, פגישה לילית התקיימה ביום רביעי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ונציג מטעם ש"ס, ומאז נמשכים הניסיונות לגבש נוסח מוסכם שימנע הליכה לבחירות. לצד ההתקדמות, על פי דיווח ב"ישראל היום", נותרו שני סעיפים מהותיים שטרם נפתרו.
- מנגנון הפקיעה: האם החוק יחול כהוראת שעה לחמש שנים ומה יקרה אם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס באופן מלא עד לשנה החמישית?
- שאלת הפיקוח על הישיבות: רבות מהישיבות מעניקות פטור ללומדים תחת ההגדרה "תורתו אומנותו", אך בפועל התגלה שבחלק מהמקרים הלומדים כלל אינם מגיעים לספסל הלימודים. אדלשטיין דורש להטיל אחריות פלילית על ראשי ישיבות שיפרו את ההנחיות.
"לא רק הסכמות – גם סנקציות"
החלק הנפיץ ביותר הוא סביב סוגיית הסנקציות הכלכליות, ובפרט בתחום הדיור. אדלשטיין מבקש לוודא שכל הטבה ממשלתית תישלל מישיבות או אוכלוסיות שיפרו את החוק, גם אם מדובר בהטבות שמיתגו עצמן מחדש. מנגד, נציגי הסיעות החרדיות טוענים שהפגיעה בדיור תוביל לקריסה כלכלית בריכוזים חרדיים.
הוויכוח בתוך הגוש החרדי
אם לא די בחילוקי הדעות בין מפלגות הקואליציה, גם בתוך הגוש החרדי ישנו ויכוח. בזמן שש"ס ודגל התורה שותפות לניסיון להגיע להסכמה, באגודת ישראל, המייצגת את הזרם החסידי, הודיעו בסוף השבוע לאחר כינוס האדמו"רים על תמיכה בפיזור הכנסת.
המהלך לגיבוש הסכמה בחוק הגיוס מציב את חברי הכנסת מהקואליציה בפני אתגר כפול: מצד אחד מניעת פירוק הקואליציה וחיזוק השותפות עם הציבור החרדי, ומצד שני מענה לדרישה הציבורית הברורה להגברת השוויון והשקיפות המערכתית. אם יושג פתרון אמיתי שיאזן בין הצרכים החברתיים, שיקולי הביטחון והערכים המבוקשים – הוא עשוי להיות תקדים בחברה הישראלית. בינתיים הכנסת ממשיכה לפעול ובמפלגת הליכוד מבהירים כי "פתרון מעשי עדיף על פיזור מיותר".
