ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ב') את קידום הצעת החוק של חה"כ קלנר להקמת ועדת חקירה לאומית לאירועי ה-7 באוקטובר, והיא תעבור להצעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי. אם תעבור ההצעה, הקואליציה תוכל לעצב את הרכב החברים בוועדה, ולקבוע את המנדט שלהם לחקירה.
השר אלקין הצביע בוועדה נגד ההצעה של ח"כ קלנר, בעקבות סעיף המעביר את הסמכות לידי יושב ראש הכנסת במצב בו האופוזיציה לא משתפת פעולה.
הדיון על ההצעה:
בדיון על ההצעה התבטאו השרים בנושא. שקלי: "לא חייב חוק חדש, אלא תיקון לחוק הקיים שיכלול מודל פריטטי להמשך, להערה של אלקין – מה עושים בעצם אם האופוזיציה לא תשתף פעולה באופן גורף, אם חברי האופוזיציה יחליטו לא לשתף פעולה, בעיה שלהם, אבל חשוב שנדע שהצענו".
אלקין השיב לו: "זו תהיה גם הבעיה שלנו, כי אז יהיה לנו מורכב לזכות באמון הציבור. וזה חשוב והכרחי".
השרה סילמן הוסיפה: "שופטי עליון שמתנהל כמו פיראט משפטי, לאור פרשת הפצרית, רואים שהידיים של מערכת המשפט עמוק גם במערכת הביטחון לאורך שנים כבר. יש פה פגיעה חמורה בביטחון במדינה. מערכת המשפט חייבת להיחקר ראשונה".
ההצעה שאושרה
לפי ההצעה של קלנר, בתחילה יהיה ניסיון למנות את חברי הוועדה ברוב של 80 חברי כנסת. במצב של אי-הסכמות: ייבחרו שלושה נציגים על ידי הקואליציה ושלושה על ידי האופוזיציה. כאמור, לפי ההצעה – במצב בו האופוזיציה תתנגד לשתף פעולה בכלל, ייבחרו החברים על ידי יו"ר הכנסת, ובכך ייבחרו כל חברי הוועדה על ידי הקואליציה.
מינוי יו"ר הוועדה: אם לא יהיו הסכמות – ייבחרו שני יושבי ראש, אחד מטעם הקואליציה ואחד מהאופוזיציה. כמו כן, ייצטרפו לוועדה ארבעה נציגי משפחות שכולות שיפקחו על הפעילות, ויבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה.
חברי הועדה
ועדת שרים מיוחדת תדון בהצעה, ותקבע את הרכב ועדת החקירה, ובה יהיו חברים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחראי על מנהלת תקומה זאב אלקין, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, שר המורשת עמיחי אליהו, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שר התקשורת שלמה קרעי, שר התפוצות עמיחי שיקלי, שרת החדשנות והמדע גילה גמליאל ושר החקלאות אבי דיכטר.
עמדת היועמ"שית
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, פרסמה אמש את עמדתה בנוגע להצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאומית. לדבריה, המתווה המוצע רצוף פגמים מהותיים, שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת ולהפיק לקחי אמת. זאת תוך העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית.
"הכלי הייעודי שקבעה הכנסת לאירועים מסדר גודל זה, כבר לפני למעלה מ-50 שנה, הוא ועדת חקירה ממלכתית. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לאחריהם, המצדיקות הקמה של ועדת חקירה ממלכתית", כתבה היועמ"שית.
ההוראה מבג"ץ
כזכור, בחודש שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי ובו דרישה מהממשלה לנמק מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי ה-7 באוקטובר.
קודם לכן, החליטה הממשלה בישיבתה לקדם את הקמתה של ועדת חקירה בלתי תלויה לחקר אירועי ה-7 באוקטובר. על פי ההחלטה, "הוועדה תהיה בעלת סמכויות חקירה מלאות, והרכבה ישאף לזכות ב"הסכמה ציבורית רחבה ככל הניתן". כחלק מההחלטה תוקם ועדת שרים מיוחדת. זו תהיה אמונה על קביעת הנושאים שתחקור והתקופות שייבחנו. לוועדת השרים ניתנה, באמצע חודש נובמבר, מסגרת זמן של 45 ימים להגיש את המלצותיה לממשלה.
