מחקר עומק חדש של תנועת רגבים מצביע על שינוי מגמה דרמטי בנגב לאחר שנים של חוסר משילות מתמשכת. לפי הדו"ח שהתפרסם היום (ה'), חלה ירידה של כ-40 אחוז בהתחלות הבניה הבלתי חוקית בשנתיים האחרונות, לאחר זינוק חריג בשנים 2021-2023.
ברגבים מגדירים את המגמה כתחילתו של תיקון, אך מדגישים כי מדובר רק בבלימה ראשונית ולא בפתרון מלא.
המספרים שמאחורי המגמה
על פי הנתונים שנבחנו באמצעות תצלומי אוויר, נתוני שטח וניתוחי GIS, בתקופה שבין 2021 ל־2023 נבנו במגזר הבדואי בנגב בממוצע כ-404 מבנים בלתי חוקיים מדי חודש. בשנת 2025 ירד המספר ל-286 מבנים בחודש בלבד. כאשר משקללים את העלייה בהריסות המבנים, התוספת נטו בשטח עומדת כיום על כ-254 מבנים בחודש.
הירידה מיוחסת, בין היתר, לשינויי מדיניות ולאכיפה מוגברת מצד המדינה.
כמעט בלי פלישות חדשות
הנתון החריג ביותר בדו"ח נוגע לקרקעות המדינה. לראשונה מזה עשורים, בשנת 2025 כמעט ולא תועדו פלישות חדשות לשטחים פתוחים בנגב. הבניה הבלתי חוקית שכן נמשכה, התמקדה ברובה בתוך גבולות מקבצים קיימים ולא גלשה החוצה.
ברגבים קובעים כי מדובר בהישג אסטרטגי, שכן מניעת תפיסת קרקע חדשה נחשבת לשלב הקריטי ביותר במאבק על עתודות הקרקע של המדינה.
לפי הדו"ח, השינוי מיוחס לשילוב בין "תוכנית המיקודים" שהוביל השר עמיחי שיקלי, האחראי על רשות הבדואים, לבין העברת סמכויות אכיפה למשרד לביטחון לאומי תחת השר איתמר בן גביר. השילוב בין מיקוד אכיפתי והגברת הרתעה מול מקבצים שלמים הפחית משמעותית את התמריץ להרחבת הבניה לשטחים חדשים.
קו אדום שנחצה
לצד הנתונים המעודדים, הדו"ח מציב אזהרה חמורה. בשנת 2025 נחצה לראשונה רף ה-100 אלף מבנים בלתי חוקיים בנגב. המשמעות, לפי רגבים, היא שגם אם קצב הבניה נבלם, היקף התופעה המצטבר הפך לאתגר לאומי כבד משקל.
מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, אמר כי "אחרי שנים של הפקרות, אנו רואים החזרת משילות ראשונית, אך הדרך עוד ארוכה". לדבריו, מדינת ישראל אינה יכולה להסתפק במדיניות תגובתית, ועליה לגבש תוכנית אב לאומית ארוכת טווח, שתשלב אכיפה אפקטיבית, תכנון מודרני והסדרה תחומה בזמן ובמרחב.
