היום (ג') לפני 100 שנה הוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים. בטרם ניגע בנקודה ההיסטורית, נציין כי האוניברסיטה מדורגת על פי מדד שנגחאי במקום השני במדינת ישראל (לאחר מכון ויצמן), ובמקום ה-81 בעולם.
הכל התחיל 30 שנה קודם
הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני כבר בשנת 1884. בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 התקיים דיון על הקמת אוניברסיטה. ב-1914 רכש המשרד הארץ ישראלי את אחוזת 'גריי היל' בהר הצופים לצורך כך. האדריכל פטריק גדס תכנן את המבנה, אך נבנתה רק הספרייה הלאומית. בט"ו באב ה'תרע"ח, 24 ביולי 1918, נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית.
בראשית 1923 ביקר אלברט איינשטיין בארץ ישראל וסייע לחיים ויצמן לקדם את הקמת האוניברסיטה. בהרצאה שנשא על הר הצופים דיבר בצרפתית ופתח בדברים בעברית. לפני פתיחתה, פעלו באוניברסיטה שני מכונים בלבד – לכימיה ולמדעי היהדות – וכן מחלקה אחת וספרייה. הצוות הורכב משבעה פרופסורים וכ-30 מורים. במרץ 1925, לקראת טקס הפתיחה, הכריזו ערביי הארץ על שביתה כללית במחאה. בשכונות ובערים הערביות ננעלו החנויות ועל הבתים הונפו במחאה דגלים שחורים.
טקס פתיחה על בימת עץ
ב-1 באפריל 1925, ז' בניסן ה'תרפ"ה, נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית באמפיתיאטרון שנבנה בהר הצופים. על בימת עץ, בלי מיקרופון או אמצעי הגברה, נאמו בזה אחר זה גדולי היהודים. חיים וייצמן, לימים נשיא המדינה; הרב הראשי לארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק; הלורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל סר הרברט סמואל והמשורר והסופר חיים נחמן ביאליק.
בין אלפי המשתתפים בקהל נכחו תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ. היו שם מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומנהל בריטיים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות, מבריטניה, אירלנד, ארה"ב, הולנד, מצרים, שוויץ, צרפת, קנדה, פולין ואוסטריה. וגם – מאיר דיזינגוף, יהודה לייב מאגנס, נורמן בנטוויץ, נחום סוקולוב ועוד רבים אחרים.
בלט בהיעדרו, אלברט איינשטיין, ממייסדי האוניברסיטה העברית ששהה ביום הטקס בסדרת הרצאות בדרום אמריקה וכאדם שעומד במילתו, התנצל שאינו יכול לבטל התחייבויות קודמות.
כאות הערכה על שחזונו להקמת האוניברסיטה העברית מתגשם, שלח איינשטיין את כתב ידו המקורי של תורת היחסות, לידי האוניברסיטה ששמור מאז ועד היום יחד עם כל כתביו בארכיון איינשטיין המיוחד הממוקם בקמפוס אדמונד י' ספרא שבגבעת רם. עוד לפני פתיחת שעריה, ציין איינשטיין בראיון לניו יורק ב-1921, כי: "לא היה שום מאורע בחיי שנתן לי סיפוק רב יותר, מן היוזמה להקים את האוניברסיטה העברית בירושלים".
חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית היה היו"ר של חבר-הנאמנים, המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה. השתתפו בו אישים כמו אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. חבר-הנאמנים בחר בד"ר יהודה לייב מאגנס לתפקיד 'קנצלר' (נגיד) האוניברסיטה. התואר לבעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של מנכ"ל, רקטור ונשיא. מאגנס כיהן כנגיד כעשר שנים, עד פיצול התפקיד, אז מונה לנשיא האוניברסיטה.
התפקיד החשוב לאחר עליית הנאצים לשלטון
בשנות ה-30 קלטה האוניברסיטה חוקרים רבים שברחו ממרכז אירופה בעקבות עליית הנאצים. בין השאר הגיעו יעקב פולוצקי, מייסד החוג לבלשנות; לדיסלאוס פרקש, מקים המחלקה לכימיה פיזיקלית; ברנרד צונדק, פרופסור לגינקולוגיה; חנוך אלבק, ראש המחלקה לתלמוד, ומרטין בובר. ב-1945 נחתם הסכם בין האוניברסיטה והדסה להקמת בית הספר לרפואה בהר הצופים, בסמוך לבית החולים הדסה שנחנך ב-1939.
"לא היה שום מאורע בחיי שנתן לי סיפוק רב יותר, מן היוזמה להקים את האוניברסיטה העברית בירושלים"
מובילאיי, ווילק וסייבוראיט
פרופסור אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית אמר היום כי "100 שנים שהאוניברסיטה העברית בירושלים היא בית לאנשים יוצאי דופן. אלה שמטילים ספק, ששוברים מוסכמות. אלה שממציאים, משנים, שמתווים את הדרך ודואגים לפרוץ אותה בכל פעם מחדש.
כהן נגע בראשית המוסד: "הכל התחיל עם קבוצה יוצאת דופן של ענקי מדע ורוח. בהם אלברט איינשטיין, חיים וייצמן, חיים נחמן ביאליק, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. הם התאחדו להגשמת חזון משותף להקמת האוניברסיטה העברית. מרגע שהחזון התגשם והפך למציאות, הציבה האוניברסיטה את ערך המצוינות במחקר ובהוראה כערך עליון".
פרופסור תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית ציין: "האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בחיזוק הקשר בין האקדמיה והתעשייה, בהכשרה אקדמית, בשיתופי פעולה מחקריים עם חברות מסחריות ובמסחור ידע ופטנטים המפותחים במעבדות האוניברסיטה. קשר הדוק ופורה מתקיים בין המחקר פורץ הדרך המפותח באוניברסיטה לבין יזמים, משקיעים והתעשייה באמצעות חברת יישום – החברה למסחור טכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. עד היום רשמה יישום למעלה מ-260 חברות סטארט-אפ המבוססות על טכנולוגיות שיצאו מהאוניברסיטה העברית. 18 מהן הפכו לחברות ציבוריות, ביניהן מובילאיי, ווילק וסייבוראיט".
