הלוחם שנפצע לפני שנה משתף מבית החולים: "חשבתי שאני עומד למות"

סמ"ר מיכאל ורדה, מפקד טנק בחטיבת 401, נפצע קשה בדיוק לפני שנה, בנר שני של חנוכה. לאחר שהיה מורדם ומונשם, הוא החל במסע שיקום במרכז גנדל לשיקום בהדסה הר הצופים, במטרה לחזור לחיים:

החייל בן ה-22, מספר שלפני שנה בדיוק הוא היה בטוח שהוא נפרד מהחיים וממשפחתו. הוא לא האמין שחודשים אחר כך, יעבור בין מתקני השיקום בהדסה הר הצופים כשהוא מתאמן בפזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ושחייה טיפולית, מתחזק מיום ליום ומשיב לעצמו את היכולות שאיבד.

בהתחלה היה מפחיד מאוד

מיכאל סיים את הכשרתו כלוחם שריון עם תחילת המלחמה. "עם סיום הקורס הוקפצנו כדי להכשיר כמה שיותר טנקים ללחימה והתחלנו להילחם גם ביישובי העוטף. המעבר בין מצב שגרה למצב מלחמה היה מהיר מאוד". לאחר מספר ימים מיכאל ופלוגתו כבר נכנסו למשימות מבצעיות בעזה: "אני לא אשקר, בהתחלה היה מפחיד מאוד. קשה להבין שאתה באמת נמצא בתוך עזה. אחרי מספר חודשים זה כבר הפך לקל ושגרתי יותר", הוא משתף.

הלחימה נמשכה ומיכאל איבד לא מעט חברים במהלכה. "במהלך המלחמה איבדתי למעלה מעשרה חברים. לוחמים. זה היה לא פשוט ועדיין לא פשוט".

הכדור נכנס ביד ובחזה

לאחר תקופה בה ביצע עשרות משימות מבצעיות בתור מפקד טנק, מיכאל נפצע מירי צלף בעזה. "יצאתי לחילוץ טנק אחר וזה היה באזור מאוים מאוד. אני והתותחן שלי עשינו את זה בזריזות".

מיכאל והתותחן שלו הצליחו לחלץ את הטנק אך כשחזרו לטנק שלהם מיכאל נפצע קשה. "הייתי חשוף לכמה רגעים. ממש שניות לפני שנכנסתי לטנק צלף ירה בי והכדור נכנס ביד ובחזה. הכל היה דם וכבר חשבתי שאני עומד למות. אמרתי 'שמע ישראל' ונפרדתי מהמשפחה שלי".

"זה היה הלם לכל החיילים בטנק"

תוך כדי הפינוי המהיר, מיכאל עוד הספיק לחלק פקודות לחייליו: "זה היה הלם לכל החיילים בטנק. הבנתי שאני צריך רגע להתעשת ולעזור להם לצאת מהשוק. תוך כדי שאני מתמלא בדם אני אומר להם לדווח בקשר שנפצעתי ולשים לי חוסם עורקים. אחרי זה כבר לא הצלחתי לתפקד יותר מרוב הכאבים".

"השיפור כבר מורגש מאוד"

מיכאל פונה אל בית החולים במצב קשה, היה מורדם ומונשם מספר ימים ועבר מספר ניתוחים. לאחר מכן, עבר אל מרכז גנדל לשיקום בבית החולים הדסה הר הצופים. "בהתחלה, כשהגעתי היה לי מאוד קשה עם חוסר המסוגלות. לפני שנייה פיקדתי על טנק שהוא כלי משמעותי, שם אתה מרגיש על גג העולם. תמיד אתה מוביל את הכוח. ממצב כזה הגעתי למצב שאני צריך עזרה להתקלח. זה היה לא פשוט אבל עם הזמן ועם הטיפולים רואים את השיפור וזה מחזיר את המסוגלות ואת התקווה".

מיכאל מספר שבזכות הטיפולים הוא כבר מרגיש שיפור בתפקוד: "הצוות שמטפל בי פה בשיקום הוא כמו כפפה ליד. צוות שקודם כל מבין אותי ודואג לי וכל טיפול עובר בכיף ובחיוך. זה חשוב למצב הרוח. אני עובד קשה אין ספק אבל תמיד מרגיש עטוף ובכיוון הנכון כשהשיפור כבר מורגש מאוד".