כל מבנה ציבור או תעשייה חדש בישראל וכן בתים פרטיים עם גג שגודלו מעל 100 מ"ר יחויבו החל מחודש דצמבר 2025 בהתקנת מערכות פאנלים סולאריים לייצור חשמל מהשמש. בבנייני מגורים עם גג של מעל 250 מ"ר, תחול חובה לבצע הכנות להתקנת המערכות. התקנות החדשות, עליהן חתמו שר הפנים משה ארבל ושר האנרגיה אלי כהן, הן חלק ממהלך רחב להאצת המעבר לאנרגיה מתחדשת ולביזור ייצור החשמל.
כמו דודי שמש – רק הרבה יותר
המהלך נתפס כמהפכני בהיקפו ובמשמעויותיו ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח השווה אותו לחובת התקנת דודי שמש שהונהגה בשנות ה-70 בעקבות משבר הנפט, ואמר כי מדובר ב"דודי שמש דור 5.0". במשרד האנרגיה אומרים כי התקנות החדשות צפויות להביא להקמת מתקנים סולאריים בהספק מצטבר של כ-3,500 מגה וואט עד לשנת 2040 וזהו ייצור חשמל שמספיק ל-550 אלף משקי בית וחיסכון של כ-35 אלף דונם בשטחים קרקעיים.
יותר סולאריות, פחות תשתיות
כיום המדינה מסבסדת בצורה ניכרת מתקנים סולאריים קטנים, בעיקר גגות ביתיים. מחיר החשמל ממערכת זעירה עשוי להגיע ל-48 ואפילו ל-56 אגורות לקוט"ש, פי שלושה ממחיר החשמל המיוצר בשדות סולאריים רחוקים. במשרד האנרגיה מסבירים את הסבסוד בכך שייצור החשמל סמוך לצרכן חוסך בהשקעות עתק ברשת ההולכה. במקביל, אושרו לאחרונה מסלולי תשלום ארוכי טווח למתקינים, המבטיחים החזר השקעה מהיר והצמדה למדד לאורך 25 שנה. זהו ניסיון להקל על משקי בית פרטיים שמעוניינים להתקין את המערכות אך מהססים מול עלויות ההקמה.
תל אביב מחכה, הפריפריה מובילה
למרות הכדאיות ההיענות בריכוזים העירוניים נמוכה, כך דווח בגלובס בהתאם לדברי גורמים בענף שאומרים כי בעלי גגות במרכז הארץ נוטים להעדיף לשמור על אופציית הנדל"ן של בניית קומה נוספת או שיפוץ עתידי, מה שמקטין את התמריץ להתקין פאנלים. לעומת זאת, הובלה ניכרת נרשמת בפריפריה: בערים כמו באר שבע, פרדס חנה ודלית אל-כרמל, שיעור ההתקנה גבוה במיוחד.
בסופו של דבר, המדינה שואפת להגיע ל-30% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עד שנת 2030, ולדברי שר האנרגיה כהן התקנות החדשות "יחסכו כסף לתושבים, יפחיתו זיהום אוויר, יאפשרו שימוש בחשמל גם בשעת חירום, ויחזקו את עצמאות האנרגיה של ישראל".
