החוקרים נדהמו: שושלת העצים העתיקה והנדירה שרדה בישראל

ממצאיו של מחקר על עצי התמר בדרום שארך כשנתיים מגלים: שושלת עצי התמר העתיקה, והנדירה בקנה מידה עולמי, הצליחה לשרוד בארץ

המחקר שגילה: שושלת התמרים העתיקה שרדה | צילום: רועי גלילי

מין נדיר מאוכלוסייה שרידית של תמרי פרא עתיקים זוהה לראשונה בישראל: במחקר מקיף שסקר את המאפיינים הגנטיים של עצי התמר בדרום הארץ זיהו לראשונה חוקרים מצוות מחקר בין אוניברסיטאי כי המין הנדיר של תמרי בר Phoenix theophrast, שתועד עד כה רק בכרתים ובחופים בדרום-מערב טורקיה, מצוי גם בנאות מדבר מבודדות בדרום הארץ.

התגלית המרעישה

המחקר המעורר הדים רבים בקרב עולם המדע, נערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת. הוא ארך כשנתיים, ובמהלכו נלקחו עשרות דגימות עלים צעירים (fresh sample) מעצים ב-14 נאות מדבר בנגב ובערבה. הנחת היסוד הייתה שלמעט ריכוז קטן ונדיר של דקלי דום (Hyphaene thebaica) במלחת עברונה, כל בתמרים משתייכים למין תמר מצוי (Phoenix dactylifera).

המחקר שגילה: שושלת התמרים העתיקה שרדה | צילום: רחלי ברדו

החוקרים הופתעו כאשר ביצעו ניתוח גנטי ומורפולוגי של תמרי המעיינות, שנחשבו עד היום תמרים ממין התמר המצוי (Phoenix dactylifera), וגילו כי חלקם הינם תמרי בר הקרובים למין Phoenix theophrasti, ממצא המהווה תיעוד הראשון של מין נדיר זה באזור דרום הלבנט, ומרחיב באופן משמעותי את תחום התפוצה הידוע שלו.

תוצאות המחקר מצביעות על קיומם של תמרים מטיפוסים גנטיים ייחודיים בנאות המדבר לאורך ערוץ נחל צין ויובליו וכן על שונות גנטית ניכרת בין תמרים מבודדים הגדלים בסביבת מעיינות, לבין תמרים בנאות מדבר ולאורך דרכי הסחר הקדומות.

מבין אוכלוסיות עצי התמר במעיינות בולטות במיוחד קבוצות התמרים של עין זיק ועין שביב ושרידי העצים החיים בעין צין ועין עקרבים, המשמרות גרעין גנטי שרידי של תמרי פרא עתיקים ממין שלא היה ידוע על קיומו מעבר לאזור אגן הים התיכון. משמעות הגילוי המרעיש- הינה שבישראל שרדה שושלת של תמרי בר אשר גם מוגבלת גאוגרפית וגם נדירה בקנה מידה עולמי.

הזן הייחודי

Phoenix theophrast נקרא על שם הפילוסוף תאופרסטוס, תלמידו ויורשו של אריסטו באסכולה הפריפטטית ו'אבי הבוטניקה' ביוון הקדומה. במחקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאונ' חיפה, ד"ר מירב מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' תל-אביב, ד"ר ארנסטו טסטה וד"ר מוריאל גרוס-בלתאזר, ממכון מונפלייה לפיתוח בר קיימא בצרפת. המחקר מומן על ידי חברת כי"ל, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה ובהסדר המחייב אותה לשלם על מפגעים שיצרה בערוץ נחל צין ובמסגרתו בוצעה הערכה מקיפה ועדכנית של אוכלוסיית התמרים בנגב ובערבה ונבחן האיפיון הגנטי שלהם.

"הייחוד הגנטי של תמרי הבר בנגב מצביע ככל הנראה על מרכז תפוצה קדום, בעל התאמות לתנאים ההיפר-צחיחים של הנגב", מסר פרוופסור גיא בר עוז. "הימצאותו של תמר הבר Phoenix Theophrasti בנגב חשובה מעבר למגוון הביולוגי המקומי, ויש לה השלכות משמעותיות על הבנת תהליך הביות והפצת זני התמר המצוי (Phoenix dactylifera). מחקרים גנומיים קודמים הראו כי ה-Phoenix Theophrasti תרם חומר גנטי לזנים מקומיים (בהם 'מתושלח') ולזנים מצפון אפריקה, באמצעות הכלאות (introgression) בעת העתיקה. תרומה זו השפיעה ככל הנראה על יכולת ההסתגלות והמגוון של דקלי אפריקה".

המחקר שגילה: שושלת התמרים העתיקה שרדה | צילום: רחלי ברדו

ממצאי המחקר – יוצגו בכנס 'תמרי המעיינות' שייערך ב-14 בינואר 2026 במרכז 'ויידור' בערבה התיכונה, בהשתתפות למעלה ממאה חמישים חוקרים, מומחים, מגדלי תמרים ונציגי ארגונים סביבתיים. בכנס, ביזמה משותפת של חממת הערבה, מו"פ מדבר וים המלח, אונ' חיפה, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, מחלקת תיירות במועצה אזורית הערבה התיכונה, רשות ניקוז ונחלים ערבה ואשכול נגב מזרחי יוצגו מחקרי חקלאות ואגרוטכניקה מודרנית לצד הרצאות על ההיסטוריה התרבותית העתיקה של התמר, סקרים סביבתיים על מצבם של תמרי הבר, סקירות על מאמצי שיקום אקולוגי ושימור תמרי המעיינות בערבה ועוד.

שתפו כתבה זו:

2 9 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
שמולי
שמולי
8 חודשים לפני

יפה מאד. מעניין!

המשך לכתבה המלאה >>
המשך לכתבה המלאה >>
טוען עוד כתבות