מאות אלפי בני אדם מגיעים בל"ג בעומר למירון, אל קבר הרשב"י. האם אנו באמת מכירים את כל הסודות והסיפורים שמסתתרים מאחורי ההילולה השנתית והציון עצמו?
שרגא שמידלר, מדריך טיולים ותיק מצפת, חי ונושם את האזור כבר שני עשורים. שמידלר חושף בפנינו עולם מלא בהיסטוריה, רוחניות וסיפורים מרגשים. "מירון זה הרבה מעבר לציון הרשב"י", קובע שרגא בפתח השיחה. לדבריו, הכוח המושך אל מירון טמון בתחושת השינוי הפנימי וההתעלות הרוחנית שהמקום מעניק.
מעבר לנגלה
רבי שמעון בר יוחאי אינו דמות שניתן להבינה באופן שטחי, טוען שרגא שמידלר, שאהבתו לקבלה צמחה בעיר צפת. "ההתעמקות שלי בתורה הצפתית, בקבלה, חיברה אותי באופן עמוק להיסטוריה ולדמויות המפתח של האזור", הוא מספר.
המפתח להבנת רשב"י טמון בעולם הקבלה, הוא מסביר: "במיוחד כשאתה מדבר על רבי שמעון בר יוחאי, אתה מדבר פה על עניין קבלי, לא על עניין לוגי, שכלי, פשוט".
שרגא מתאר את חוויית העלייה לקבר רשב"י כחיבור עם דמות חיה ומשפיעה: "כשאתה הולך לבקר את רשב"י, אתה מת והוא החי. וכשאתה מתחבר למישהו חי, אתה מקבל מהחיות שלו". בעיני שמידלר, רשב"י הוא לא רק דמות היסטורית אלא מקור כוח רוחני מתמשך.
סוד הטמונים: פנתאון התנאים העצום לצד רשב"י
"הנה משהו שאני בטוח שרוב האנשים לא יודעים", אומר שרגא בחיוך קטן, "כשאתם נוסעים למירון לרבי שמעון בר יוחאי, אתם למעשה נמצאים במקום קבורה של פנתאון תנאים אדיר! לא רק רשב"י טמון שם, אלא עשרות מגדולי התורה והרוח של עמנו".
הוא ממשיך בהתלהבות: "הלל ושמאי, ענקי הרוח שקדמו לרשב"י והיו במדרגת נביאים, קבורים שם. הם היו מסוגלים להחיות מתים! וזה לא נגמר שם – ממש במרחק מטרים מרשב"י נמצא קברם של הלל ותלמידיו, שאפילו התלמיד הצעיר שבהם היה מחייה מתים". שרגא מביע צער על כך שהעושר הרוחני הזה נותר ברובו נסתר מעיני הבאים.
עדות אילמת מהעבר: בית הכנסת העתיק
שרגא מצביע על ממצא היסטורי נסתר במירון: "ישנם שרידים של יישוב יהודי עתיק, המתוארך לתקופת רבי שמעון בר יוחאי, הממוקמים בנקודה הגבוהה ביותר, ממש מעל חניית האוטובוסים".
הוא מתאר את חוסר המודעות למקום: "אם אנשים היו מרימים את הראש, הם היו מגלים שרידים של מבנה עתיק ומרשים". למרות חילוקי דעות עם חלק מהחוקרים, המסורת מייחסת את הממצא לרשב"י עצמו: "זה בית כנסת, לפי המסורת, שהוא בנה".
לקח נצחי: סיפור מטבעות הזהב בבית המדרש
"אחד הסיפורים המרגשים שמספרים על בית מדרשו של רשב"י ממחיש לנו כוחו של מורה אמיתי", משתף שרגא: "כשהתלמידים חוו קשיים כלכליים, הגיע חבר עשיר ממרחקים. רשב"י ניצל את הרגע כדי ללמד אותם שיעור חשוב: 'אם חסר לכם כסף, הביטו דרך החלונות'. מולם נפרש מראה מרהיב של בקעת מירון מלאה זהב נוצץ".
אך רשב"י הציב בפניהם את הבחירה האמיתית: "'חיי נצח אני מציע לכם. האם תמירו אותם בתאוות חולפות של ממון?'". אף אחד מתלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי לא פנה לקחת את מטבעות הזהב, מתוך הבנה עמוקה של ערכם האמיתי של הדברים הרוחניים. "זהו שיעור יסודי שכל יהודי לומד במשך אלפי שנים – מה באמת נותן משמעות לחיינו." מסכם שרגא .
נדבת הלב: סיפור הקמתו של הארמון על הקבר
לפני כ-500 שנה, תלמידו הדגול של האר"י הקדוש, רבי אברהם גלנטי, עמד מאחורי הקמת המבנה המפואר שקיים כיום על קבר רשב"י. כפי שמספר שרגא: "הוא הלך ובנה שם ארמון ענק, עם חדר ענק, לא חדר לימוד קטן, עם חדרי אירוח בקומות למעלה. פשוט בנה שם ארמון".
מעשה נדיב זה נבע מהערכה עמוקה ומצורך מעשי, כאשר האר"י אמר לו: "אין לנו מקום ללמוד, אין שם מבנה. אולי תבנה לנו איזה חדר קטן שנוכל ללמוד". אך רבי אברהם, מתוך הערכתו הרבה, בחר להקים מבנה מפואר ומרשים.
יש לנו כיום יהדות בזכות רשב"י
האימפריה הרומית ביקשה לכבות את אור התורה בישראל, אך רבי שמעון בר יוחאי לא נכנע. כפי שמסביר שרגא: "רבי שמעון בר יוחאי נלחם באימפריה, באימפריה הרומית. הם אסרו ללמוד תורה. רצו להרוג את רשב"י והוא הלך והתחבא במערה 13 שנה, ולא הפסיק את לימוד התורה".
שרגא רואה בהתנגדות זו את סוד קיומנו הרוחני: "אם יש לנו יהדות היום, זה בזכות רבי שמעון בר יוחאי שנלחם באימפריה. הוא נלחם באימפריה הרומית וניצח".
למה מדורות?
מעבר לאווירה החגיגית ולהתכנסות ההמונית, אי אפשר להתעלם מהמשמעות העמוקה של המדורות בליל ל"ג בעומר. האש מסמלת את אור הקדושה של רבי שמעון בר יוחאי.
בנוסף לכך, המדורות משמשות כהנצחה למאבקו האמיץ של רבי שמעון באימפריה הרומית. "בכל העולם מה מסמל מרד? אגרוף עם לפיד בוער ביד. רשב"י היה לוחם חופש משלנו. הוא הרים את נס המרד, הדליק את הלפיד, את האור של היהדות, שדולק עד היום", מציין שרגא. למעשה, הדלקת המדורות היא מעין "הנפת לפיד" של גאווה יהודית ודבקות בתורה, גם לנוכח אתגרים גדולים.
האירוע היהודי הגדול בעולם
שרגא מתאר את התפתחות ההילולה לאורך השנים: "לפני 30 שנה היא הייתה בעיקר חפלה מרוקאית. באיזשהו שלב, זה הפך להיות מהילולה מרוקאית להילולה אשכנזית חסידית. וזו החלה לסחוף מאות אלפי בני אדם, ולמעשה הפכה לאירוע היהודי הגדול בעולם".
הוא מסביר את המשיכה העצומה למקום בתחושת הקדושה והחיבור: "אצל רבי שמעון בר יוחאי כל יהודי מרגיש שהוא מקבל משהו, קדושה וחיות. אנשים פשוט נדבקים לחיות. נדבקים לחיות. זו הסיבה שהם מגיעים לרשב"י, מרגישים שם חיות. אין הסבר אחר". לדבריו, השילוב בין קדושה לאחדות הוא מה שמייחד את מירון: "כולם שווים – חסידים, ספרדים, חילונים – כולם שמחים יחד וניזונים מהחום האנושי והחסד".
ברגע של משבר – פנו לרשב"י
לקראת סיום שיחתנו, שרגא מבקש להעביר מסר: "זכרו תמיד שאפשר לסמוך על רבי שמעון בר יוחאי בעת צרה. לא משנה איזו מצוקה נקלעתם אליה, זכרו שרשב"י הוא בעל הסמכות בעולמות העליונים.
כוחו של רשב"י להחיות מתים מעיד על יכולתו להעניק חיים ולפתור כל בעיה רוחנית וגשמית. רשב"י יכול להיות לעזר רב לכל אחד ואחד מאיתנו".
