הם עמדו שם, בשקט, ברמת הגולן אב ואם, זוג שכול, עם עוגת שוקולד ביד אחת ודרגות חדשות ביד השנייה. הקצין שלפניהם, בנם, מפקד פלוגה ואב לילדים קטנים, עמד זקוף כשעל כתפיו מונחות לא רק אחריות צבאית אלא גם מטען אישי כבד. בעוד סביבם נשמעו נאומים על מסירות ושירות, בליבם של ההורים התערבבו גאווה, כאב ותפילה חרישית.
חגי לובר, אביו של הקצין, תיעד את הרגע בפוסט חודר לב, וביקש להזכיר שיש רגעים בהם לא רק אדם עולה בדרגה, אלא עם שלם מתרומם יחד איתו.
הבן שלנו, מפקד פלוגה, עלה בדרגה
"אתמול בטקס צבאי חפוז אי שם ברמה, הבן שלנו, מפקד פלוגה, עלה בדרגה. ואנחנו, אשתי ואני, מולידיו, החלפנו מסרן לרב-סרן את דרגותיו. ולא שכחנו להביא כיבוד ועוגת שוקולד. והנואמים דיברו על מסירותו וערכיו. ועל כך שזה לא מובן מאליו, שאחרי מאות ימי מילואים,הוא ממשיך לבוא ולפקד על חיילים, למרות שהוא אח שכול ואב לילדים קטנים", כתב לובר.
עם שלם שהמלחמה העלתה בדרגה
"אני חשבתי על עם שלם שהמלחמה העלתה בדרגה, על אנשים שהצליחו להתעלות לגודל השעה. על נשים אמיצות, כמו אישתו, שמגדלות לבד את המשפחה. על מתנדבים מלאי מסירות ואהבה. ועל חיילים שנושאים על גבם אומה. והם ראויים לא פחות להעלאה בדרגה", שיתף.
לא התאפקנו, ונתנו לו, דומעים, נשיקה פומבית לסיום
"כשהטקס נגמר והדרגות היו על כתפיו, הנחנו ידנו על ראשו וברכנו אותו מול חייליו. ואמרנו 'יברכך' 'וישמרך', והוספנו שוב ברעד, 'וישמרך'. והתפללנו שצבא הגנה לישראל ינצח את האיום. ולא התאפקנו, ונתנו לו, דומעים, נשיקה פומבית לסיום. והתחילו להם ימי המילואים. וליבנו שלנו יחזור לדפוק בעוד שמונים ימים", הוסיף האב.
אלישע יהונתן לובר
סמ"ר (במיל') אלישע יהונתן לובר, מיצהר, לוחם בגדוד 8104, עוצבת ראם (179), נפל בקרב בדרום רצועת עזה, בן 24 בנופלו. יהונתן הועלה מדרגת סמל (במיל') לדרגת סמ"ר (במיל') לאחר מותו.
