דוח מבקר המדינה על גבול הצפון: כשלים לצד המלצות לתיקון

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') דוח אשר מתייחס למספר כשלים שזוהו בגבול הצפון עוד בטרם מתקפת ה-7 באוקטובר שביצע חמאס.

מסמך שהוכן בזמן אמת

לדברי המבקר, כבר בביקורת פתע שערך משרדו ביולי 2023, נחשפו ליקויים מהותיים במוצבי צה"ל, בכשירות הכוחות ובאמצעים שהועמדו לרשותם. לטענתו, על אף שהדוח הועבר מבעוד מועד לדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר – לא נעשה דבר.

צריך להדגיש: הדוח שפורסם היום אינו דוח שנכתב בדיעבד. מדובר במסמך שהוכן בזמן אמת – ונועד להיות תמרור אזהרה. כבר ביולי 2023, כשלושה חודשים לפני מתקפת חמאס, ערך משרד מבקר המדינה 'ביקורת בזק' בצפון הארץ, בעקבות הסלמה מתמשכת בפעילות חיזבאללה בגבול לבנון.

"תמרור אזהרה מהדהד בנושא הגנת גבולות מדינת ישראל"

בשנת 2023 פעל חיזבאללה בתדירות יומיומית, בגלוי ובחשאי, להגברת החיכוך מול ישראל. ב-13 במרץ החדיר הארגון לישראל מחבל שהניח מטען בצומת מגידו. ב-6 באפריל, במהלך חג הפסח, שוגרו רקטות מדרום לבנון לעבר יישובי הצפון. כעבור שלושה חודשים, ב-6 ביולי, שיגרו פעילי טרור טיל נ"ט לעבר רכב סיור של צה"ל סמוך לכפר רג'ר. המבקר ציין: "הפעילות האמורה שמבצע חיזבאללה מנוגדת להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה בסיום מלחמת לבנון השנייה".

נוכח האיומים הגוברים, החל צה"ל בפרויקט 'מגן הצפון', שמטרתו שדרוג התשתית המבצעית: במקום הגדר המיושנת – חומת בטון גבוהה, הכוללת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. אלא שעד יוני 2023 הוקמו רק חלקים ממנה. במקביל, ב-10 ביולי 2023, ערך משרד המבקר ביקורת פתע בשמונה מוצבים בגזרה, שהתמקדה בכשירות הכוחות, אמצעי הלחימה, רמת ההגנה ונכונותם לתקופת תעסוקה מבצעית (תע"ם).

טיוטת הדוח נשלחה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולצה"ל – ותגובת צה"ל התקבלה רק ב-27 בספטמבר, שבוע וחצי בלבד לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל. הממצאים כללו שורת ליקויים חמורים, והמבקר התריע: "ליקויים אלה נכון שיהוו תמרור אזהרה מהדהד בנושא הגנת גבולות מדינת ישראל".

ב-10 ביולי 2023 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת פתע חד-יומית בשמונה מוצבים בגבול הצפון. המטרה היתה לבדוק את רמת הכשירות של הכוחות לתעסוקה מבצעית בפיקוד הצפון. הביקורת, בראשות אנגלמן, התמקדה בדרג הטקטי ובחנה את תהליכי ההכשרה, מוכנות העמדות, פעילות הסיור הרכוב, ונוהלי השגרה המבצעית. הבדיקה כללה גם נושאים משניים כמו בטיחות ותשתיות, והתקיימו במהלכה שיחות עם מפקדים וחיילים. עד לפרסום הדוח, הוטל עליו חיסיון מלא, ובעת הסרתו הוחלט לפרסם רק חלקים ממנו, בשל שיקולי ביטחון המדינה.

המציאות הביטחונית בקו הכחול נכון לתאריך הביקורת

• הקו הכחול – התגברות פעולות חיזבאללה על בסיס יומי – שוחקות את החלטה 1701, מגבירות חיכוך עם צה"ל ומעלות את הסיכון לעימות.

• עומס על הכוחות – תגובה נדרשת לכל התרעה בגדר יוצרת שחיקה פיזית ונפשית. הדבר עלול לפגוע בדריכות המבצעית.

• איסוף מודיעין – נמצאו פערים ביכולת האיסוף.

• חומת 'מגן הצפון' – עד יוני 2023 נבנו רק חלקים מהחומה. הפרויקט טרם הושלם.

• התרעות בגדר – התרעות מרובות בגדר האינדקטיבית. לעיתים היו 10 התרעות בלילה שהובילו להפניית כוחות בשגרה, על חשבון מוכנות לאירוע אמת.

• סימון קו הגבול – במקומות רבים חביות הסימון מרוחקות זו מזו. דבר שגורם לחדירת אזרחים ופעילי חיזבאללה לשטח ומוביל לחיכוך מול חיילים.

• הוראות פתיחה באש – הלוחמים מכירים את הנהלים אך סבורים כי מדרג הפעולות אינו מותאם לאיומים בשטח. מפקד החטמ"ר ציין כי בחודשים יוני–יולי 2023 התקיימה בחינה מחודשת. לאחריה הוחלט בכל זאת שלא לשנות את ההוראות.

כשירות הכוחות, ציוד, ותשתיות במוצבים – עיקרי ממצאי הביקורת

• הסמכת אמל"ח מסוים – חיילי מילואים במוצב מסוים אינם מוסמכים להפעיל אמל"ח חיוני. על אף נוכחותו בתע"ם לאורך הקו. האמל"ח לא מוצב כלל באותו מוצב, מה שמוביל לפער מבצעי, לפגיעה בקטלניות ולהגברת הסיכון לכוחות.

• אי הסמכה כללית לאמל"ח נדרש – העדר הסמכה לאמל"ח בסיסיים מוביל לכך שהכוחות אינם עושים בהם שימוש בפועל. הדבר פוגע ביכולות הלחימה של כוחות החי"ר, בעיקר במילואים.

• מחסור באמצעי לחימה בסיסיים – במוצב מסוים המאוכלס בכוחות מילואים לא נמצאו אמצעי לחימה בסיסיים. האמצעים קיימים במוצבים אחרים.

• תקינות רכבי סיור – רכבים מסוג מסוים במוצב אחד נמצאו מיושנים ומלאים בתקלות. מציאות זו הובילה לביטול סיורים מבצעיים בזמן אמת.

• רכבים ממוגנים – חלק מהסיורים הרכובים במוצבים נערכים ברכבים שאינם ממוגנים. רכבים אלה מהווים סיכון ישיר ללוחמים.

• אי-תקינות וזמינות רכבי סיור – במוצב מסוים נמצאה בעיה מתמשכת בזמינות רכבים תקינים לסיורים.

• הגנה ותשתיות במוצב – נמצאו ליקויים בתחומי ההגנה וההתמודדות עם איום מסוים, כולל ליקויים בהתנהלות הכוחות בתוך וסביב המוצב.

• אמצעים לאבטחה – המוצבים בחטמ"ר חירם אינם מצוידים באמצעים טכנולוגיים חשובים לאבטחה. זאת, על אף יכולתם לשפר משמעותית את ההגנה. החטמ"ר החל לאחרונה בתהליך לבחינת הצבתם.

• הכנת הכוחות לתע"ם – מפקדי המוצבים דיווחו לחיוב על החניכה שקיבלו ממפקדי החטיבות וקציני המטה עם כניסתם לתעסוקה המבצעית.

• תדריך לפני סיור רכוב – במוצבים שבהם נערכה הביקורת נמצא כי יש הקפדה על ביצוע תדריך לפני הוצאת סיורים רכובים.

עיקרי המלצות המבקר

• דרג המדיני. ראש הממשלה והקבינט נדרשים לבחון את השלכות אי-עמידתה של לבנון בהחלטה 1701. יש לקבוע מדיניות ברורה להתמודדות עם המציאות הביטחונית בדרום לבנון.

• רמטכ"ל. לבחון מחדש את סד"כ הכוחות והאמצעים המבצעיים בגבול הצפון. יש לפעול תוך התאמה לאיומים הגוברים מאז תחילת 2023 ולחיכוך היומיומי מול חיזבאללה.

• פיקוד הצפון ואמ"ץ. לעדכן את הוראות הפתיחה באש בגזרה הצפונית, על בסיס ניתוח מקרים פרטניים, ולחדד את ההנחיות לצורך שמירה על חיי הלוחמים וחיזוק ההרתעה. בנוסף, יש לבחון דרכים להפחתת התרעות שווא המעמיסות על הכוחות. לדאוג שהאמל"ח הנדרש קיים בפועל בכל מוצב, כולל מוצבי מילואים. בנוסף, לפעול לשיפור כשירות המיגון של הכוחות, באמצעות הקצאת אמצעים מתאימים.

• זרוע היבשה. להשלים חוסרים בתחמושת אימונים. בנוסף, לוודא כי כלל הלוחמים מתאמנים באמל"ח שייעשה בו שימוש בפעילות המבצעית.

• הכשרת המילואים. לוודא הכשרות באמל"ח חיוני לכוחות המילואים. לפעול בשיתוף פצ"ן להשלמת הסמכה או מציאת פתרון חלופי – במטרה לשפר את הקטלניות והאפקטיביות של כוחות המילואים.

• תחום ההגנה והתשתיות. לתקן את הליקויים שהתגלו בהגנת המוצבים. יש לוודא יישום מלא של ההנחיות הקיימות בתיקי הגנת המוצב ופקודות ההגנה המחנאית.

אנגלמן כתב כי "האירועים שאנו עדים להם למן תחילת המלחמה מקנים להמלצות משנה תוקף ומחדדים ביתר שאת את הצורך כי פיקוד צפון ייתן מענה מידי לפערים שעלו בביקורת תוך התבססות על תהליכי למידה ומימוש הלקחים המיידיים אשר עולים ועתידים לעלות ממלחמת חרבות ברזל".

היערכות לאירועי חירום בצפון

בין מרץ לאוקטובר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של גופים מבוקרים בנוגע להיערכות לאירועי חירום בצפון, בהיבט מסוים. הביקורת נעשתה במשרד להגנת הסביבה, בפיקוד העורף, באגף התכנון של צה"ל וברשות הארצית לכבאות והצלה. בדיקות השלמה נעשו בגופים נוספים.

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, אלא לפרסם רק את עיקרי פעולות הביקורת. צוין כי נמצאו פערים בפעילותם של הגופים המבוקרים בנושא, וזאת לשם שמירה על ביטחון המדינה.