צביקה מור, אביו של שורד השבי איתן מור סיפר אתמול (ש') בראיון לערוץ 14 על תהליך השיקום של בנו ועל ההתמודדות שלו בשבי חמאס בעזה. "איתן הולך ומתחזק ממש. זה כמו תינוק שנולד. אתה מסתכל כמה הוא אכל. ההבדל הוא שכשנולד תינוק אתה גם מסתכל בטיטול, פה אני רק מסתכל בצלחת והצלחת הולכת וגדלה. כל יום הוא מצליח לאכול יותר, ברוך השם", סיפר.
מור ציין שאיתן לא שמע על פורום תקווה בזמן שהיה בשבי. "מדי פעם נתנו לו לראות את אל-ג'זירה, כדי להראות לו מה העם בישראל רוצה. ואיתן אמר להם: 'אתם טועים, תפתחו את אל-ערביה ותראו שהם נגד חמאס, ותראו שעם ישראל לא רוצה את הכניעה'".

"לא מוכן שישחררו בשבילי 1,600 מחבלים"
האב שיתף שלאחר שובו אמר איתן: "אני לא מוכן שישחררו בשבילי 1,600 מחבלים". לא יודע למה דווקא המספר הזה, אבל זה מה שהוא אמר.
עוד באותו הנושא
- הכנסת צביקה פוגל הודיע על פרישתו מהתמודדות לאחר שבן גביר הבהיר לו כי דרכו הממלכתית אינה מתאימה להרכב הרשימה העתידי, ומדגיש כי הפרידה לא נבעה מדרישה לתפקיד שר
- שופטי בית המשפט העליון דנים כעת בעתירות הנוגעות לדיווח חי של משקיפי ונציגי מפלגות מתוך הקלפיות בזמן אמת
- צה"ל ושב"כ ביצעו אתמול גל תקיפות ממוקד במספר מרחבים ברחבי רצועת עזה, והשמידו שלושה מחסני אמצעי לחימה של חמאס והג'יהאד האסלאמי, לצד בור שיגור ממנו שוגרו רקטות לעבר ישראל במהלך המלחמה
- פיקוד העורף יוציא לפועל היום בשעה 12:15 בדיקת צופרים מתוכננת במרחב הבונים. מפיקוד העורף נמסר כי במידה ותופעל התרעת אמת בזמן הניסוי, תופעל התרעה מקבילה ביישומון פיקוד העורף ובאמצעי ההתרעה המשלימים
מור שיתף במאבק שלו ושל פורום תקווה: "הבנתי בתחילת המלחמה שחייבים להציב את הדברים בצורה ברורה: העיקר עכשיו הוא לנצח את חמאס. אם אנחנו רוצים את החטופים בבית – חמאס חייב להיכנע. ידעתי שצונאמי תקשורתי עומד להגיע, אז הייתי חייב להיות מאוד חד. אני גם לא חושב שאני שונה במשהו ממאות אלפי הורים של לוחמים ששמים את המדינה לפני עצמם. אם אנחנו רוצים לחיות בארץ הזאת, אנחנו חייבים לשים את המדינה לפני החיים הפרטיים שלנו".

"ניצל את הזמן בצורה מדהימה"
האב סיפר שאיתן עבר תקופות רעב קשות מאוד בשבי. "הוא הסתדר, הצליח להשיג לעצמו אוכל, הסתיר כשצריך. הוא אמר לעצמו: 'אני בשבי, עכשיו אני צריך לזרום עם זה. לא לתת לנסיבות לנצח אותי אלא לחיות איתן'. הוא ניצל את הזמן בצורה מדהימה – למד לקרוא, לדבר ולכתוב בערבית. לשמוע אותו היום מדבר ערבית זה פשוט מדהים. הוא היה לבד במשך שנה שלמה, והשאר לפרקים עם אחרים".

איתן הקפיד לומר כל לילה תודה על מה שיש לו על המעט שהיה לו גם בתנאי הרעב הקשים. עוד שיתף כי ניסו לפתות אותו לשתף פעולה, אולי לרגל — אבל הוא עמד בזה.
