רן גואילי הושב היום (ב') ארצה לאחר 843 ימים בשבי חמאס, ובכך לראשונה מאז 2014 מדינת ישראל יכולה לנשום לרווחה: אין יותר ישראלים חטופים ברצועת עזה. רני יובא למנוחת עולמים ביום רביעי הקרוב ביישוב מגוריו, מיתר. מנחל עוז יצאה הערב שיירה המלווה אותו למכון לרפואה משפטית, כשאת הארון ליוו חבריו של רני מצוות היס"מ שבו שירת כלוחם במשטרה. בכיכר נחל עוז התאספו אזרחים רבים כדי לחלוק לו כבוד.
"טמבל, הייתה לך את כל האפשרות להישאר בבית"
אביו של רן, איציק גואילי, נישק את ארונו של בנו רגע לפני שהשיירה יצאה לדרך, בעוד חבריו מצוות היס"מ שרו את "התקווה". לצד הארון אמר איציק: "טמבל, הייתה לך את כל האפשרות להישאר בבית", והוסיף: "אבל אמרת לי 'אני לא אשאיר את החברים שלי להילחם לבד'". נזכיר כי רן יצא להילחם ב-7 באוקטובר כשהוא פצוע ועם כתף שבורה, לאחר תאונת אופנוע, כשאמור היה להיכנס לניתוח. אביו סיים בדברים: "כל המשטרה איתך, כל הצבא איתך, כל העם איתך. אני גאה בך בן שלי".
שירה, אחותו של רן גואילי, אמרה הערב: "אני מרגישה תחושת שחרור מטורפת. אני מרגישה הקלה. אני מאוד עצובה שזה נגמר ככה, אבל זה היה חייב להיגמר מתישהו, ואני כל כך שמחה שהוא חוזר הביתה. רני בדרך. רני מגיע".
"רגעי שמחה שמהולים בעצב רב"
מפכ״ל המשטרה רנ"צ דני לוי, אמר במהלך הטקס שנערך במוצב נחל עוז. "משטרת ישראל כולה מרכינה ראש ומשתתפת בצערה של משפחת גואילי. רגעי שמחה שמהולים בעצב רב על אובדן היקר מכל. רני, סוף-סוף חזרת הביתה. היית ראשון לצאת, ואתה אחרון לחזור".
זמן קצר לאחר שעודכן על איתור הגופה, אמר לוי: "יותר מדי זמן המתנו לשובו של רני לאדמת ישראל. רני ז"ל נפל כגיבור בזמן שחתר למגע ופעל כמצופה מכל שוטר, להציל חיי אדם. שוטרי משטרת ישראל ולוחמי מג"ב היו הראשונים לפעול בבוקר ה-7 באוקטובר והיו הראשונים שחתרו למגע והגנו בגופם בחירוף נפש על אזרחי מדינת ישראל, תושבי הדרום ומשתתפי מסיבת הנובה בעקבות מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס".
מפרוץ הלחימה ב-7 באוקטובר 2023 נפלו בעת מילוי תפקידם 73 חללי משטרת ישראל אשר פעלו בעוז ובחירוף נפש בחזית הלחימה, מתוכם 58 ביום הטבח.
הארון של רן הגיע לאבו כביר
מספר שעות לאחר שיצאה השיירה לדרכה, עדכן משרד הבריאות כי ארונו של רן הגיע למכון לרפואה משפטית.
בהודעה נמסר כי צוותי המכון, ובהם רופאים משפטיים ואנשי מעבדות, פועלים להשלמת ההליך במהירות האפשרית, תוך הקפדה על רגישות וכבוד – לצד השתתפות בצער המשפחה.
