אתמול בערב, ליל תשעה באב, התקיים בכיכר החטופים אירוע "מאוחדים לשובם", והמונים הגיעו לקרוא ולהתפלל לחזרתם של החטופים שעדיין נמצאים בעזה.
ישבתי במנהרות חמאס, ובחרתי לצום
שורדת השבי אגם ברגר נשאה דברים מרגשים באירוע. "לפני שנה בדיוק, ליל תשעה באב, ישבתי במנהרות חמאס ובחרתי לצום", סיפרה. "בחרתי לצום מתוך הבנה שזיכרון העבר שלנו, זיכרון החורבן שלנו כעם, יעזור לנו לצמוח בעתיד. היהודים עמדו בפני אירועים קשים, בהיקף שהוא מחסל כמעט כל עם אחר".
היא המשיכה: "חורבן בית ראשון ושני, גלות בבל, כיבוש רומי, גזרות אדריאנוס, מסעי צלב, גירוש ספרד – כתבו קינות, התאבלו, התפללו אבל לא נכנעו לפחד ולא הגדירו עצמם כקורבנות. הם ידעו שהם קיימים בעולם לשם ייעוד. כל חורבן הוביל בסוף לצמיחה. 3 שנים בלבד אחרי שהביט באישוני מלאך המוות באושוויץ, הגיב עם ישראל באישור חסר תקדים של החיים – בהכרזה על מדינת ישראל. יהודים מעולם לא נכנעו לכישלון וייאוש".
"מסרתי נפש לשמור על הצביון שלי"
אגם הוסיפה מסיפורה האישי: "אני נחטפתי רק בגלל שאני יהודייה. מסרתי נפש בשבי כדי לשמור על הצביון שלי ולא וויתרתי על הזהות היהודית שלי. ניצבתי מול מלאך המוות וסירבתי לתת לו לנצח. בשבי נשללים ממך החופש ולעיתים גם האנושיות, אבל ההיסטוריה מלמדת שאפשר להכניס יהודי אל תוך האפלה, אבל אי אפשר להכניס את אפלת הכלא אל תוך היהודי".
"הפעם הראשונה שידענו מתי חל התאריך העברי, היה ב-ו' באב", סיפרה. "וכך יכולנו לספור ימים ולדעת בוודאות מתי חל ט' באב, לצום, להיות בתפילות, להיות חלק ממסע של עם".
"שנאה לא הגיונית ולא שכלית"
אגם מספרת כי כל חייל וחיילת שנכנסים לעזה יודעים שבכל מבנה שם יש תמונות של אל-אקצה, ומסיקה מכך לקח: "עיניהם נשואות לירושלים, ואנחנו נדרשים לחיזוק הזהות היהודית שלנו, לחזור לשורשים שלנו".
"השנאה כלפינו לא הגיונית ולא שכלית", היא הוסיפה, "דורנו מצוי בעיצומה של תקופה מכריעה בתולדות העם היהודי. אסור לנו להיכשל אחרי ה-7 באוקטובר והמחירים הכבדים ששילמנו ועודנו משלמים. עצם קיומנו כעם יהודי – זה הניצחון!"
"עלינו להתייצב, בראש ובראשונה, לשחרור השבויים, השבתם לגבולם. תאירו להם את הדרך הביתה. זו חובתנו היהודית, הלאומית, המוסרית והערכית האנושית, הראשונה במעלה", אמרה אגם.
"סיפור חיי הוא סיפור של אמונה, של עם יהודי שזכאי להיות חופשי בארצו", חתמה. "ועכשיו תורכם לוודא שלהיות עם חופשי בארצנו זו לא שורה משיר – אלא תכלית הקיום".
הדיבור שלה מלא בעוצמות ואמונה! היא דמות של השראה! הלוואי ונזכה להתאחד, לאהוב, להיות עם אחד בלב אחד–למען גאולת ישראל, ולמען החטופים ולמען ארץ ישראל כולה!