גופותיהם של החטופים החללים אל"מ אסף חממי ז"ל, סרן עומר מקסים נאוטרה ז"ל וסמ"ר עוז דניאל ז"ל הושבו אמש (א') לישראל. המרכז הלאומי לרפואה משפטית, בשיתוף משטרת ישראל והרבנות הצבאית השלימו הלילה את תהליך הזיהוי. סיפורם של שלושת הגיבורים שנלחמו בגבורה ב-7 באוקטובר והקריבו את נפשם למען המדינה.
אל"מ אסף חממי
אל"מ אסף חממי ז״ל מקריית אונו היה מפקד החטיבה הדרומית. את דרכו בצה"ל החל חממי בחטיבת גבעתי. ב-2010 קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, התקדם בשרשרת הפיקוד ובין היתר שירת מ-2016 עד 2018 כמפקד גדוד צבר, מ-2018 עד 2020 כמפקד בסיס האימונים החטיבתי של חטיבת הקומנדו ובין 2020 ל-2022 כמפקד חטיבת הנגב.
ב-7 באוקטובר שהה חממי עם בנו בן ה-6 בבסיס החטיבה בעזה, שם חגגו את שמחת תורה. כשהבין מה קורה הוא לקח את בנו לחמ"ל חיבק ונישק אותו, אמר לו שהוא אוהב אותו וביקש מהחיילים לשמור עליו עד שיחזור. חממי היה מהראשונים להגיע לאזורי הקרבות ולהילחם והיה הראשון להכריז מלחמה. הוא נפל בקרב בקיבוץ נירים ונחטף יחד עם סמל ראשון תומר יעקב אחימס וסמל קיריל ברודסקי, לוחמי החפ"ק שלו שהושבו לקבורה. רק בחצות הלילה הודיעו למשפחתו שהקשר עמו נותק. בתחילת חודש דצמבר 2023 קיבלה משפחתו את ההודעה כי אסף נפל ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה.
בחודש דצמבר 2023 נערך טקס הלוויה לחממי ז"ל, ללא גופה.
מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף אבי רוזנפלד, ספד לחממי ז"ל: "מאז שהתגייסת בחרת להוביל ונועדת לגדולות. תמיד מקדימה, מופת של מקצוענות ואנושיות. לא דמיינתי ולא חלמתי שזה יהיה תפקידך האחרון, לאחר שאתה נופל בקרב בנירים".
"היית נטו בן אדם, נטו מפקד, נטו לוחם. המשפחה הייתה כל כך חשובה לך, בכל פעם שדיברת עליהם קשה היה לפספס את החיוך והברק בעיניים. אולי הנחמה שלכם זה שהוא נפל כגיבור. משפחה יקרה תמיד נעמוד לצידכם".
אמו, קלארה סיפרה שברגע שהתקבלה התרעה על הגדר הלך בנה להגן בגופו על קיבוץ נירים. "לא חשבתי שתפעל אחרת, קורצת מחומר מיוחד. היית ילד בעל אוריינטציה בוגרת", שיתפה.
"כמה רצית לגדול ולהגיע לצבא. כל כך התרגשת ללבוש את מדי הצבא הירוקים, שרנו גבעתי יחד איתך. החשבת את עצמך כשווה בין שווים ולא נישא מאחרים, לא ביקשת תהילה וכבוד, לקחת על עצמך אחריות גדולה כפועל יוצא של דאגה לאחר", הוסיפה.
"מקווה שהייתי אמא ראויה לאחד כמוך, עקפת אותנו באחריות ובנדיבות, תמיד שאלתי אותך אתה בטוח שאתה שלנו? אתה האמנת תמיד באדם, יצאת תמיד ראשון באחרון הלוחמים, במו ידיך עקרת כל עשב, האמנת שתפקידך להגן על התושבים", ספדה האם.
"היית הפרטנר המושלם. הרוח שלך טבועה בנו והיא תמשיך. גם אני הלכתי שבי אחריך כמו פקודיך. בכל הזדמנות התגאיתי בך ויש כל כך על מה. לא הרבה יודעים כמה מצחיק אתה, כמה שנינות יש בך. בית פשוט עם הרבה שמחה ואור", הוסיפה אשתו ספיר. "תודה אהוב שלי על 17 שנים יפות של אהבה על אלה אלון וארבל. כמה תוכניות וחלומות היו לנו, את חלקם עוד אגשים ואתה תהיה איתי".
אל"מ שמר רביב, מפקד חטיבת פארן לשעבר סיפר שמספר ימים לפני ה-7 באוקטובר, נפגשו בגבול הגזרה ביניהם. "דיברנו על הדפ״אות, על הממשקים ועל איך מסייעים אחד לשני באירוע טרור", שיתף רביב. " כזה היית, צנוע, מקצוען, בגובה העיניים והלב. נוח על משכבך בשלום חבר יקר".
בן 40 בנופלו, הותיר אחריו את הוריו קלארה ואילן, את אחיו איתן, את אשתו ספיר ושלושת ילדיהם – אלה, אלון וארבל.
סרן עומר מקסים נאוטרה
סרן עומר מקסים נאוטרה ז"ל נולד וגדל בלונג איילנד, ארצות הברית. הוא התחנך על ערכי היהדות והציונות, ובחר לעלות לישראל במסגרת גרעין "צבר", אף על פי שהתקבל ללימודים אקדמיים בארה"ב. לאחר שנת מכינה בגליל העליון, התגייס כחייל בודד לחיל השריון, שם התקדם לתפקידים פיקודיים, יצא לקורס קצינים ומונה למפקד מחלקת טנקים.
קרוביו מספרים כי עומר היה נער חברותי, ספורטיבי ובעל כישורי מנהיגות בולטים כבר מגיל צעיר. הוא היה ילד רגיש שאהב בעלי חיים, במיוחד חתולים, ובו בזמן קצין אמיץ ונחוש שנלחם עד נשימתו האחרונה.
עומר אהב ספורט ושיחק כדורגל, כדורסל וכדורעף, ואף שימש קפטן של קבוצות הספורט בבית ספרו. בני משפחתו וחבריו מתארים אותו כאדם חם, מצחיק ואופטימי, אוהב אדם ואוהב הארץ בכל מאודו. דמותו היוותה השראה לחיילים בודדים נוספים שבחרו ללכת בעקבותיו ולהתגייס לצה"ל.
בשבעה באוקטובר 2023 נחטף עומר יחד עם צוות הטנק שעליו פיקד – נמרוד כהן, ששוחרר מהשבי לאחר למעלה משנה, שקד דהן ז"ל ועוז דניאל ז"ל, שהושבו לקבורה בישראל. במשך 421 ימים נחשב עומר נעדר, עד שבא’ בכסלו תשפ"ה (1 בדצמבר 2024) קבע הרב הצבאי הראשי כי נפגע אנושות בקרב ונהרג כבר ביום החטיפה.
עומר היה בן 21 בנופלו. הוא הותיר אחריו את הוריו, רונן ואורנה, ואת אחיו דניאל.
אביו רונן ז"ל כתב אחרי פרסום הדברים: "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. עומר שלנו על אדמת ישראל, סוף סוף. כמה כאב וכמה הקלה".
ממטה החטופים בניו יורק נמסר: "במשך זמן כה רב חיו בני משפחת נאוטרה בבלתי-אפשרי, ממתינים לוודאות, נאחזים בתקווה, נושאים את הכאב הבלתי-נגמר של אי-הידיעה. עתה יוכלו לקבור את עומר בכבוד הראוי לו. עומר שב אל הארץ שאהב ושבה שירת. האומץ והנחישות של הוריו ושל אחיו נגעו בליבם של אינספור אנשים ברחבי העולם".
סמ"ר עוז דניאל
סמ"ר עוז דניאל ז"ל היה נגן גיטרה מחונן, שהאמין בכל ליבו בכוחה של המוזיקה לשנות את העולם. אהבתו לנגינה נולדה כבר בגיל תשע, ומאז ליוותה אותו בכל צעד בחייו. מגיל צעיר חלם לעמוד על במה ולהופיע מול קהל – בארץ ובעולם. הוא חלם להיות מוזיקאי והלהקה האהובה עליו הייתה Guns N’ Roses.
למרות שיכול היה להתגייס כמוזיקאי מצטיין, עוז העדיף לשרת שירות קרבי ומשמעותי — והגיטרה חיכתה לו בבית. גם לאחר חזרות ארוכות מבסיסו, היה יושב ומנגן שעות, מתוך אהבה אמיתית למוזיקה.
קרוביו מתארים אותו כבחור מצחיק, ערכי ואוהב חיים, שתמיד היה עם חיוך ענק על פניו. חבריו הרבים העידו עליו כי "עוז היה החבר הכי טוב של כולם".
מירב, אמו של עוז, סיפרה על דמותו המיוחדת של בנה: "יפה תואר, יפה פנימית, ילד של אהבה, שמחה והוקרת הטוב, ילד של מוזיקה, הוא היה מצטיין. הוא כיבד אב ואם, הוא כיבד כל אדם באשר הוא".
לדבריה, ב-7 באוקטובר היא הבינה כמה הוא מיוחד: "שמענו כל כך הרבה סיפורים שלא הכרנו על עוז. כל משפט הסתיים ב'עוז היה החבר הכי טוב שלי'. הוא עשה את הכול מהלב שלו, תמיד ידע להסתכל על חצי הכוס המלאה".
"עוז בחר להילחם בשובים שלו עד הרגע האחרון. הוא ניסה לגנוב רימון מאחד המחבלים. אם הוא לא היה מתנגד אולי הוא היה היום בחיים, אבל זה לא היה עוז. הוא באמת היה גיבור אמיתי", הוסיפה.
עוז שירת כלוחם בגדוד 77 של עוצבת סער מגולן (חטיבה 7). בבוקר ה-7 באוקטובר יצא עם חבריו לטנק להילחם, ובקרב עיקש מול מחבלים רבים נחטף יחד עם צוות הטנק – נמרוד כהן, ששוחרר לאחר יותר משנתיים בשבי, שקד דהן ז"ל וסרן עומר נאוטרה ז"ל, שהושבו לקבורה.
עוז הצליח לצאת מהטנק על רגליו ובחר להילחם בשוביו עד לרגעו האחרון. לאחר 141 ימים שבהם לא נודע מה עלה בגורלו, הוכרז כחלל. בן 19 היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, מירב ואמיר ואחות תאומה, הדר.
ברצועת עזה מוחזקים כעת שישה חללים חטופים ישראלים ושניים זרים.
