להיות חכם ולא צודק: הגיע הזמן לפטור את החרדים מגיוס

הוויכוח על גיוס החרדים לצה"ל נמצא על סדר היום כבר שנים רבות ובעיקר בתקופה האחרונה סביב חוק הגיוס ועל רקע לחימתם ונפילתם של ארבעה מלוחמי הגדוד החרדי, נצח יהודה, בתחילת השבוע. בנוסף, ימי המילואים הרבים שעושה פלח קטן של מהאוכלוסייה בישראל מעורר מחלוקות רבות.

זה לא סוד שחסר לצבא כוח אדם ולכן הנטל נופל על שאר המתגייסים. כמובן שהתגייסות לצבא זהו ערך עליון ויש לעודד ולהעריך כל אחד שמבקש זאת ולהצדיע להם על כך ואפילו לתת להם תגמול כספי – כפי שעושים.

אך, במקום להיות צודק ולהמשיך להתעצבן ולכעוס על אי גיוס חרדים, עדיף להיות חכמים – לתת להם פטור ולנסות לפחות לא להפסיד את "הקופה המלאה".

אני לא הולך להציע פה פתרון איך צה"ל כן אמור לטפל בסוגיית חוסר אדם, אך אגיד כי גיוס חרדים זה לא הפתרון. תחילה מפני שבמשך שנים צה"ל בעצמו גרם לבעיה. בהמשך אסביר את החוסר רצון מהצד השני. ולבסוף אציג מה כן המדינה יכולה להרוויח במידה ויתנו פטור.

"במקום להיות צודק ולהמשיך להתעצבן ולכעוס על אי גיוס חרדים, עדיף להיות חכמים – לתת להם פטור ולנסות לפחות לא להפסיד את הקופה המלאה"

עמדת צה"ל: חוסר עניין בגיוס חרדים

למרות הדרישות הציבוריות לשוויון בנטל, צה"ל עצמו לא הפגין עניין רב בגיוס חרדים עד תחילת מלחמת חרבות ברזל. הצבא לא השקיע משאבים משמעותיים בהתאמת המסגרות החרדיות לצרכיו, והעדיף להימנע מהתמודדות עם האתגרים הכרוכים בכך.

באפריל 2023, שר הביטחון דאז, יואב גלנט, הציג גישה לגבי גיוס החרדים לצה"ל. יחד עם הרמטכ"ל הרצי הלוי, בנו תוכנית שמטרתה להקטין את מספר המתגייסים הלא-חיוניים לצבא, תוך התמקדות במי שמשרתים בתפקידים משמעותיים. עקרון מרכזי בתוכנית היה "יוקרת הגיוס" – תגמול מוגבר עבור שירות קרבי ומשמעותי, לצד קיצור השירות לתפקידים עורפיים ושחרור מוקדם לשוק העבודה. גלנט אף הביע נכונות להוריד את גיל הפטור מגיוס לחרדים מ-26 ל-23, מתוך הבנה שהמשק ירוויח יותר אם חרדים ישתלבו במעגל העבודה בגיל צעיר יותר. העדיפות הייתה לאפשר לחרדים להשתלב בעבודה על פני הכפייה להתגייס, מתוך הכרה בצורך המעשי ובמגבלות הקיימות בצבא.

האלוף דוד זיני, מי שהוביל את הקמת חטיבת חשמונאים החרדית, התייחס באירוע של "סוכת שלום" במרץ השנה למענה לחרדים במסלולים השונים בצבא והודה שעד כה הצבא לא סיפק את כל המענים המתאימים: "בכל מסלול שבדקתי, ואני לא רוצה להגיד שבדקתי את כולם, אבל את רובם המכריע, לא עמדנו באופן מלא במה שהתחייבנו אליו", אמר.

גיוס בכפייה – מתכון לאסון

המצב המשפטי הנוכחי, שבו אין חוק גיוס תקף, יוצר מציאות אבסורדית: צעירים חרדים שקיבלו דחיית שירות בעבר, נדרשים כעת להתגייס בגיל 24–26, כאשר הם כבר נשואים ואבות לילדים. הטלת סנקציות עליהם אינה יעילה ואף מזיקה, שכן היא מתעלמת מהמציאות החברתית והמשפחתית שלהם.

לגייס בכוח אדם שלא רוצה לשרת זו טעות אסטרטגית שעלולה לפגוע לא רק במערכת הצבאית אלא גם במורל ובתפקוד היחידות. חייל שלא מעוניין להתגייס לא ישתף פעולה וינסה להתחמק. חייל כזה אינו כוח שניתן לסמוך עליו בשדה הקרב או במשימות שגרתיות. בדיוק כמו במקום עבודה שבו עובד שאינו מעוניין לבצע את תפקידו יהפוך לנטל על הסביבה – כך גם בצה"ל. במקום לנסות לגייס בכוח חיילים חסרי מוטיבציה, עדיף לשחרר אותם ולהתמקד בהכשרת מי שבאמת רוצה לתרום ולשרת. צבא שמבוסס על כוח אדם שמחויב ומעוניין לשרת יהיה חזק ואפקטיבי יותר מצבא שמנסה בכוח להחזיק מי שלא מתאים. ניתן לראות את זה בבירור כיום, סבב אחר סבב אנשי המילואים מתייצבים למרות כל הקושי וכל זה בזכות האידאולוגיה החזקה.

השלכות כלכליות: בין עבודה בשחור לתלות בקצבאות

המדיניות שאסרה על חרדים לעבוד ללא שירות צבאי דחפה רבים מהם לשוק העבודה הבלתי רשמי, מה שהוביל לאובדן הכנסות ממסים ולפגיעה בכלכלה. בנוסף, התלות בקצבאות גברה, והציבור הכללי נאלץ לשאת בנטל הכלכלי. לא רק אני אמרתי את הדברים האלה, ראש אכ"א לשעבר, אלוף במיל' אלמוז, בריאיון בכאן רשת ב' בשנת 2023 התייחס לנושא ואמר: "אחרי 75 שנה, הגיע הזמן שהמדינה תתמקד בשילוב החרדים בשוק העבודה ותפסיק לנסות לגייס אותם בכפייה".

"אם היו מאפשרים לחרדים להשתלב בשוק העבודה באופן חוקי, ניתן היה להפחית את התלות בקצבאות ולהגדיל את ההכנסות ממסים"

אם היו מאפשרים לחרדים להשתלב בשוק העבודה באופן חוקי, ניתן היה להפחית את התלות בקצבאות ולהגדיל את ההכנסות ממסים. ד"ר איתן רגב "מהמכון החרדי למחקרי מדיניות" בראיון לחדשות 12 לאחר מתווה גלנט אמר: "פטור מגיוס מגיל 21 זה כנראה המתווה הכי אפקטיבי לשילוב בשוק העבודה. ככל שגיל הפטור הוא מוקדם יותר, התכנון לגבי כל מסלול החיים מתחיל מוקדם יותר. כשמדובר בפטור גורף, במשהו שידוע לצעירים ולמשפחות, יכול להיות שיותר הורים יחליטו לשלב באופן פרטי ללימודי אנגלית, ויכול להיות שיבחרו יותר במסלולים של ישיבות תכוניות, או אפילו במסלול הממלכתי חרדי".

הגיע הזמן לשחרר

במקום להיאבק על גיוס חרדים בכפייה, ניתן להציע מסלולים חלופיים כמו שירות לאומי-אזרחי בתחומי חינוך, בריאות ורווחה, שיהוו תרומה לחברה הישראלית. על-אף הצרכים הביטחוניים הבוערים אחרי ה-7 באוקטובר, המציאות ההיסטורית, הכלכלית והחברתית מצביעה על כך שגיוס חרדים בכפייה אינו פתרון יעיל. במקום להמשיך ולהתעקש על מדיניות שכבר הוכחה ככושלת במהלך השנים האחרונות, יש לאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה, להפחית את התלות בקצבאות ולחזק את הכלכלה.

"דווקא המפגש האישי, מתוך שותפות אזרחית ולא מתוך כפייה, עשוי לבנות גשר של הזדהות והבנה"

מעבר לתועלת הכלכלית, לשילוב החרדים בשוק העבודה יש גם פוטנציאל חברתי עמוק: ככל שיותר חרדים ייצאו לשוק העבודה, כך ייחשפו לחברה הכללית, לחילונים, לדתיים לאומיים ולציבור הרחב והחשש ההדדי יתחיל להתפוגג. דווקא המפגש האישי, מתוך שותפות אזרחית ולא מתוך כפייה, עשוי לבנות גשר של הזדהות והבנה.

אולי לא מחר בבוקר, אבל בעתיד – דרך העבודה, השירות הלאומי או פשוט החיים עצמם יתחיל תהליך של התחברות. כך, דווקא מתוך מתן חופש ובחירה, יכול להיווצר רצון פנימי אמיתי של צעירים חרדים לתרום, להתגייס, ולהרגיש חלק. לא כי חייבים – אלא כי רוצים.