דעות חלוקות מלוות הבוקר (א') את המאבק להשבת החטופים: תומכי המחאה רואים בה חובה מוסרית ולאומית – קול זעקה שאסור שיידום עד לחזרתם. מנגד, יש מי שמתריעים כי ההפגנות הממושכות עלולות דווקא להעניק לחמאס נקודות זכות, לחזק את תחושת הלחץ בישראל ולהתפרש כהישג בידי הארגון.
צביקה מור: "לא יכול להיות שמילואימניקים פקוקים בגלל השביתה"
צביקה מור, אביו של החטוף איתן מור ויו"ר פורום 'תקווה', יצא הבוקר נגד קריאות השביתה של חלק ממשפחות החטופים. לדבריו, המחאה אינה מסייעת אלא פוגעת בציבור הרחב ומשרתת את חמאס.
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא
בסרטון שפרסם היום הוא מתח ביקורת חריפה על השפעת השביתה על שגרת החיים בישראל: "זה לא יכול להיות שמילואימניקים פקוקים בגלל השביתה הזאת. זה לא יכול להיות שהורים בחודש אוגוסט לא יכולים לנסוע עם הילדים לבילויים או להתכונן לשנת הלימודים. זה לא יכול להיות שהאויב רואה אותנו ושמח. כל הדברים שאתם עושים עכשיו משודרים בלייב באל-ג'זירה – והם שמחים לראות אותנו משותקים", התריע.
מור קרא למשפחות להפסיק את המחאה ולחבור לדרך אחרת: "בבקשה, תעצרו עם זה. תצטרפו אלינו, לעם ישראל שרוצה ניצחון – לא לכניעה לחמאס. זה מה שישיב את היקירים שלנו", סיכם.
שיר סיגל: "היום קורה דבר גדול"
מנגד שיר סיגל, בתם של שורדי השבי קית' ואביבה סיגל, רואה במחאה הזדמנות לאחדות וחיבור. בפוסט ששיתפה בעמוד האינסטגרם שלה סיפרה על רגע של תקווה שנתן לה כוח כחלק מהמחאה להשבת החטופים.
סיגל כתבה כי בזמן שביתה קודמת, יצאה עם בן זוגה יובל וחברים לחסום צומת מרכזית. היא תיארה את המחשבות שליוו אותה בדרך למחאה – הרצון שמי ששבויים בעזה ישמעו את קולם, ושהממשלה תבין כי "רוב העם רוצה עסקה שתחזיר את החטופים".

במהלך המחאה, סיפרה סיגל, חשה כעס ותסכול עמוק, במיוחד כאשר רוכב אופנוע התעמת עם יובל. אך רגע לאחר מכן, לדבריה, התרחשה סיטואציה מפתיעה: יובל והרוכב התחבקו. "החיבוק הזה, השטותי אולי אבל הכל כך עמוק, נתן לי תקווה", כתבה.
סיגל הדגישה כי המחזה הזה גרם לה לדמיין עתיד אחר למדינה – עתיד שבו אנשים שלמדו לצעוק ולקלל יצליחו להתרכך, לכבד זה את זה גם כשאינם מסכימים, ולזכור כי "אנחנו חייבים להיות בזה ביחד". היא סיכמה בקריאה לאחדות דווקא בימים של מחלוקת: "היום קורה דבר גדול שחלק מהעם לא מסכים איתו ואף כועס עליו אבל יש כאן גם הזדמנות. הזדמנות לנהוג אחרת, הזדמנות לריפוי. אולי רק היום תמצאו את הדרך לחבק, לראות, להקשיב. כולנו זקוקים לזה".
