מה כותב אדם במכתב שהוא מקווה שאיש לא יקרא לעולם? שורדת השבי אמילי דמארי, שהוחזרה הביתה בנובמבר האחרון, נשאה דברים באירוע השקת הספר "אם אתם קוראים את המילים האלה – המכתבים האחרונים של נופלי חרבות ברזל". "אם אתם קוראים את המילים האלה" הוא פרויקט ספרותי-דוקומנטרי שמכיל 49 מכתבים אחרונים של נופלי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. רובם לא פורסמו מעולם.
"לקחת את החיים באיזי"
אמילי ציטטה מתוך מילותיו של אביעד ניימן ז"ל. אביעד נפל בקרב בלבנון לאחר ששב מעזה, וכתב: "לקחת את החיים באיזי. הכל בקטנה והכל עובר אבל הכל כל-כך משמעותי. לשים לב לפרטים הקטנים שרוב האנשים מפספסים. לחבר שמסתכל ומחפש עזרה ולא נעים לו לבקש או לשכן שכותב בווטסאפ הודעה לא ברורה ובעצם הוא צריך עזרה ותמיכה".
היא המשיכה ואמרה כי הדברים שכתב אביעד מחברים אותה לגלי וזיו ברמן שעדיין חטופים בעזה. "זכיתי להיות שכנה של חברים טובים שלי ובנינו יחד קשר של תמיכה דאגה ועזרה. כזה שכאשר לא נעים לבקש מתייצבים. ולצערי, השכנות הזאת הביאה אותנו לגורל משותף כאשר בבוקר השבת השחורה גלי התייצב כשביקשתי. ובכך חטפו את שתינו לעזה ובנוסף גם את זיו ברמן ביחד איתנו".
עוד באותו הנושא
- משטרת ישראל עצרה במארב מתוכנן בראשון לציון חשוד בשוד בנקים, המוכר במשטרה בכינוי "השודד המנומס". על פי החשד, הוא שדד 30 אלף שקלים מסניף בנק בעיר וניסה לבצע שוד נוסף
- קריאה יוצאת דופן התקבלה במוקד ארגון "ידידים", אודות תרנגול שננעל בשגגה ברכב לעיני בעליו בבאר שבע
- בעקבות פעילות כוחותינו ברצועה: פיצוצים צפויים להשמע בישובי עוטף עזה והנגב המערבי
- הנתונים הטובים ביותר בשלוש שנים: המשטרה מדווחת על ירידה של כ-14% במספר אירועי הרצח בחברה הערבית מתחילת השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד

"יש מילים שיכולות להנציח"
אמילי אמרה כי בימים שהייתה בשבי היא ידעה שתחזור. "ידעתי שיש לוחמים ולוחמות שמסכנים את חייהם כדי להחזיר אותנו הביתה. אך רק כשחזרתי, הבנתי את המחיר הנורא ששילמו רבים מדי".
למשפחות השכולות אמרה: "היום, כשאני מביטה בעיניכם, אני רואה את הכאב העצום של האובדן. כולנו, אני ובעיקר אתם, שאיבדתם את היקרים לכם מכל, נושאים את המחיר הכבד ביותר של המלחמה הזו. אין מילים שיוכלו לנחם, אך יש מילים שיכולות להנציח".
"אני כאן בזכותם. בזכות האומץ, ההקרבה, והנחישות", הדגישה וריגשה את המשתתפים. "וכשאני ממשיכה בחיי, אני נושאת איתי כל יום את המחויבות לחיות חיים בעלי משמעות, עבורי ועבורם".
"כל מכתב שומר על זיכרון שאסור שיישכח"
על הספר, אוסף המכתבים, אמרה: "הוא עדות חיה לאהבה העזה והבלתי מובנת מאליה שלהם למדינה, למשפחה, לחיים עצמם. הוא נותן לנו לשמוע את קולם, להרגיש את חלומותיהם, לגעת בנשמתם עם המידות הגבוהות. כל מכתב שומר על זיכרון שאסור שיישכח".
בסיום דבריה אמרה שורדת השבי: "תודה על הזכות לקרוא את הספר החשוב הזה ותודה על אותם גיבורים וגיבורות שגידלתם. ובתקווה שזיו וגלי ברמן ושאר 57 החטופים ישובו במהרה. החיים לשיקום והמתים לקבורה", סיכמה.
