מצליחים לנחש? המילים שחדרו לשפה העברית ומקורן בשפה הפרסית

השפה העברית, קיבלה לאורך ההיסטוריה מילים רבות שהגיעו משפות שונות. אחת מהשפות שהשפעתן ניכרת על חלק מהמילים בעברית היא השפה הפרסית.

המילים הללו חדרו לשפת היום-יום שלנו. הנה כמה מהמילים שנטמעו בשפתנו וכוללות מקור פרסי:

• אישפז – מילה זו מגיעה מהפרסית "aspinj", שמשמעה הוא "אירוח" או "בית הארחה". המילה חדרה לעברית דרך הארמית ('אושפיזין' – אורחים) והפכה להיות חלק בלתי נפרד מהשפה שלנו, גם בגרסאות השפות האירופיות כמו יוונית ולטינית, שם הפכה ל-"hospis" ול-"hostpital".

  עוד באותו הנושא

  • נמל התעופה הבינלאומי של מיאמי נסגר כעת לחלוטין להמראות ולנחיתות, לאחר שמטוס תובלה של חברת אמזון התרסק על מסלול הנחיתה
  • ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, מתגרה בטורקיה בעקבות רכישת מטוסי ה-F-35 מול ארה"ב וחתימת עסקת הענק עם ישראל להקמת מערכת "מגן אכילס": "זה מעניק לנו יתרון משמעותי מאוד – אפילו אעז לומר עליונות. זהו יתרון שאיננו יכולים להרשות לעצמנו להשאיר ללא שימוש.."
  • לבריטים מתחיל ליפול האסימון: טום טוגנדהאט, שר החוץ של ממשלת הצללים ושר הביטחון לשעבר, מזהיר כי כוונתו של ראש הממשלה הבריטי להכריז כבר השבוע על איסור סחר עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון עלולה לגרום לתגובת נגד ישראלית שתעלה בדם חיי בריטים
  • למרות הווטו של קטאר: הנהלת ענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן אישרה לענקית הביטחון הישראלית 'רפאל' להתחיל לייצר רכיבים למערכת "כיפת ברזל" בתוך המפעל שלה בעיר אוסנבריק כבר בשנה הבאה

• אשכרה – בשפת הדיבור, מילה זו מציינת משהו שקוף וברור. מקורה במילה הפרסית "דבר ידוע" או "גלוי", ומבטאת את אותו רעיון של דבר שכולם מודעים לו.

• אתרוג – מקור המילה בפרסית "turung", שמשמעה "ירקרק־צהבהב", ומתאר את הצבע המיוחד של פרי האתרוג, אחד מארבעת המינים.

  

• בוסתן – בוסתן הוא גן של עצי פרי. בפרסית, המילה מציינת "גן סגור" בחצר של בית, שהיו בו פרחים ועשבים נותני ריח. המילה נגזרת משני חלקים: "bo", ריח נעים, ו-"stan", מקום.

• בזאר – המילה שמוכרת לכולנו כ"שוק" נלקחה ישירות מהפרסית "bāzār", ומציינת את השוק המקומי, המקום בו מתבצעות סחר ומסחר.

• בלגן – מילה המשמשת אותנו לתיאור מצב של חוסר סדר או אי-סדר. בגרסה הפרסית, "bala-khana" משמעה "עליית גג", החדר הגבוה בבית, וממנה הגיעה המילה דרך הטורקית והעברית.

• גזבר – המילה המוכרת לנו כ"מנהל כספים" או "אחראי על התקציב" מגיעה מהפרסית "ganzabara", שמשמעה "נושא האוצר". מקור המילה בפרסית העתיקה מתייחס לאדם הממונה על כספי המדינה.

• המן – במקור, המילה הפרסית "hama manah" מציינת "אותה דעת" או "בעל אותה הדעה". משם הגיעה דמותו של המן מהסיפור המקראי, שנחשף כמנוגד לאינטרסים של היהודים.

• ושתי – השם "ושתי" מגיע מהמילה הפרסית "vašti", שמשמעה "הנחשקת", (vaš לחשוק; ti צורת ההווה).

• פיג'מה – בשפתנו המילה פיג'מה מתארת פריט לבוש לשינה, אך בפרסית "pae" משמעה רגל, ו-"jamah" פירושו בגד. המילה מציינת את הבגד לרגליים, ומשם היא התפשטה בשפות נוספות.

• פיסטוק – האגוז המוכר לנו כאחד ממיני האגוזים, מקורו במילה הפרסית "pistah".

• חאקי – צבע הסוואה צבאי. מפרסית: khāk – אבק.
• סוכר – בפרסית: shakar
• סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
• פור – בפרסית: puru – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. מקור המילה הפרסית הוא באכדית: puru, buru – אבן; מכאן גם שם החג 'פורים'.כיום משתמשים במילה במשמעות של החלטה גורלית: "הפור עוד לא נפל".

  

• פרדס – בפרסית: מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi – להקיף; daêza – חומה).
  המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות של מטע עצי פרי – למשל בשיר השירים (ד יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, ובעברית של ימינו המשמעות צומצמה למטע עצי הדר. המילה פרדס הגיעה גם לאנגלית ולשפות אירופאיות אחרות במשמעות של גן עדן(paradise).
• פרוור (גם: פַּרְבָּר) – שכונה בקצה העיר. במקור: פַּרְוַאר – ביתן.
• קיוסק – בפרסית, kushk הוא ארמון או אכסדרה (מרפסת עמודים או כניסה מקורה בחזית בנין חשוב). המילה חדרה לשפות האירופיות דרך הטורקית.
• שח-מט – בפרסית, שח (shah) משמעו מלך (קיצור של kshayathiya – מלך בפרסית עתיקה). מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים. כשהצירוף עבר לערבית, התפרשה המילה "מאט" כ"מת" (כמו בעברית) בגלל דמיון. הצליל בין המילים.