היום ב-1783 הפך ויליאם פיט הבן לראש ממשלת בריטניה.
כיום, כשמדברים על ראש ממשלה בריטי אשר עמד כצוק איתן מול אויבי הסדר החברתי בעתות צרה, חושבים מיד על צ'רצ'יל; אך פעם, היה לבריטניה ראש ממשלה תקיף לא פחות. מדובר בויליאם פיט הבן (אביו היה גם כן ראש ממשלה), אשר הפך לראש ממשלת בריטניה בדצמבר 1783, בגיל 24 בלבד. פיט התבלט בפרלמנט באופן מידי בשל גאונותו וכשרונו הרטורי, וגם כראש ממשלה הוא נתברר כמנהיג מוכשר במיוחד – אשר הוביל בעוז את המפלגה השמרנית תוך עיצוב מחודש של עצם תפקידו של ראש הממשלה, כמתאם הפעולות העיקירי בין השרים השונים ומטעם המלך. ב-1789 התחוללה המהפכה הצרפתית, עליה הסתכל פיט באופן סימפטי; אך ככל שהמהפכה הדרדרה ונעשתה אלימה יותר, גברה התנגדותו העקרונית של פיט כלפיה. ב-1793, לאחר הוצאתו של המלך להורג, דרבן פיט את בריטניה כאחת ממובילות הקואליציה נגד צרפת המהפכנית. אמונו של פיט במטרה הסופית (ריסונה של צרפת והשבת השלום לאירופה) לא נחלש על אף נימשכותה הרבה של המערכה, אם כי התשישות שבניהולה פגע בו פיזית. ב-1801 הוחלף בראשות הממשלה למשך שנתיים, וב-1806 נפטר בגיל צעיר יחסית. תבוסתה הסופית של צרפת הגיעה רק עשור לאחר מכן, כאשר פיט השריש את השורשים.
