מלחמת האזרחים הסינית נסתיימה ב-1949 כאשר המפלגה הקומוניסטית השתלטה על כל סין היבשתית, והמפלגה הלאומנית האנטי – קומוניסטית נותרה בשליטה כל האי טאיוואן בלבד. במשך 20 שנה התייחסו ארה"ב ואירופה אל טיוואן כאל 'סין האמיתית', וסירבו לקשר דיפלומטי ומסחרי עם סין הקומוניסטית – וזאת כחלק מהאסטרטגיה האמריקאית הכללית במלחמה הקרה. המצב בו שתיים מהמדינות הגדולות והחשובות בעולם אינם מתייחסות זה לזה, גרם לבעיות גיאופוליטיות ובלם את הפיתוח הכלכלי העולמי.
דוקטרינת ניקסון
אך בראשית שנות ה-70 החליט נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון לשנות מצב זה, ולהכיר בסין הקומוניסטית כדי לתקוע טריז בינה ובין ברית המועצות, לפתוח את שווקיה למערב ולהביא בכך שפע לשני הצדדים, וכדי לבלום את תמיכתה לקומוניסטים בוייאטנם, במסגרת המלחמה שהתחוללה בשנים אלו. השינוי החל עם ביקור בן שבוע של ניקסון בסין ב-21 בפברואר 1972, שכלל מפגש עם מאו דזה-דונג, מזכ"ל סין ; הביקור הדהים את העולם, אך אכן הביא לתוצאות המיוחלות, לדה-אסקלציה במלחמה הקרה ולהיקשרות כלכלית סינית – אמריקאית – דבר המקשה (גם כיום) על אפשרות אמיתית למלחמה בין הצדדים.
