בתאריך בתמוז ה'תשס"ו, 28 ביוני 2006, יצאה ישראל למבצע "גשמי קיץ". היתה זו פעולה קרקעית נרחבת של צה"ל ברצועת עזה, לראשונה מאז הגירוש מגוש קטיף, ההתנתקות. המבצע נפתח בעקבות חטיפת החייל גלעד שליט, הרג שני לוחמים וירי מתמשך של קסאמים לעבר יישובי הדרום. רגע היסטורי-עכשווי.
הרקע ליציאה למבצע
למבצע "גשמי קיץ" קדם מבצע "גשם ראשון" – הפעולה הצבאית הראשונה של צה"ל ברצועת עזה לאחר ההתנתקות, שנערכה בתגובה למטחי קסאם על שדרות ב־23–24 בספטמבר 2005. המבצע נמשך עד 1 באוקטובר.
אחרי ההתנתקות גבר ירי הרקטות לעבר יישובי הדרום, וישראל הגיבה בתקיפות מהאוויר, מהים ובאש ארטילרית. ב־9 ביוני 2006 חיסל חיל האוויר את ג'מאל אבו סמהדאנה, מראשי ועדות ההתנגדות. למחרת נהרגו שבעה מבני משפחת ראלייה על חוף הים – אירוע שעורר האשמות נגד צה"ל. חמאס הודיע על סיום הפסקת האש, לראשונה אחרי 16 חודשים.
ב־24 ביוני התריע אמ"ן על כוונה לבצע פיגוע בגבול הדרומי. למחרת, 25 ביוני, חדרו מחבלים דרך מנהרה סמוך לכרם שלום, תקפו טנק, הרגו שני חיילים וחטפו את רב"ט גלעד שליט. באותו נחטף מהטרמפיאדה בגבעה הצרפתית אליהו אשרי. המחבלים המוסלמים רצחו אותו ביריות, וכעבור ארבעה ימים אותרה גופתו בשכונת טירה שברמאללה. ראש הממשלה אולמרט סירב לנהל מו"מ עם החוטפים, אך אפשר ניסיון דיפלומטי שנכשל – וצה"ל נכנס לרצועה.
יוני 2006
ב־28 ביוני פתח צה"ל במבצע "גשמי קיץ". כוחות שריון, הנדסה וחי"ר נכנסו לדרום הרצועה, גשרים פוצצו, וירי ארטילרי כוון לצפון. במקביל פעלו כוחות גם סמוך לרמאללה בניסיון לאתר את אליהו אשרי. בלילה נעצרו עשרות מבכירי החמאס ביו"ש – בהם שרים וחברי פרלמנט. המהלך שינה את מאזן הכוחות בפרלמנט הפלסטיני לטובת הפתח. ב־29 ביוני נמצאה גופתו של אשרי. צה"ל תקף מהאוויר אך דחה פעולה קרקעית לבקשת גורמים בינלאומיים. למחרת, הופצץ משרד הפנים בעזה, מחבלים חוסלו בשכם, וקסאם נחת סמוך לאשקלון.
יולי 2006
החמאס דרש את שחרורם של אלף אסירים בתמורה לגלעד שליט – ישראל דחתה את הדרישה. במקביל, החריפו חילוקי הדעות בין הנהגת חמאס בעזה להנהגה בדמשק. צה"ל הגביר את התקיפות, חיסל חוליות טרור, וחשף תשתיות ואמצעי לחימה. ב־6 ביולי החל מבצע "אלוני הבשן". כוחות צה"ל תפסו את שטחי ההתנחלויות המפונות בצפון הרצועה וניסו ליצור רצועת ביטחון. בקרבות חוסלו עשרות מחבלים, וחייל גולני נהרג מאש דו־צדדית. המבצע נמשך בעוצמה גם ביו"ש. בסוף החודש יצא לדרך מבצע "עמודי שמשון" בסג'עיה – עם עימותים עזים וחיסול המוני מחבלים.
אוגוסט 2006
ב־2 באוגוסט פתח צה"ל במבצע "קו האופק" בדרום הרצועה. הכוחות פעלו ברפיח, חיל האוויר חיסל בין שבעה לעשרה מחבלים, ובסיכולים נוספים חוסלו עוד תשעה. צה"ל פוצץ מנהרת הברחה באזור דהנייה. בעקבות הלחץ הצבאי וההנחיה של הנייה להפסיק את הירי – ירד היקף הקסאמים מ־60 ל־11 בשבוע. לקראת סוף החודש נורתה רקטת גראד לעבר אשקלון – לראשונה מאז פתיחת המבצע. צה"ל פתח במבצע "גן נעול" בשכונת סג'עיה, חשף מנהרת תופת למעבר קרני, וחיסל כ־20 מחבלים. חיל האוויר תקף מבני טרור, וכוחות הנדסה סרקו את אזור מעבר ארז.
ספטמבר 2006
בספטמבר דעכה הלחימה לפעולות נקודתיות. חיל האוויר חיסל ארבעה מחבלי חמאס, וצה"ל עצר את מחמוד דמרה, מפקד כוח 17. ב־12 בספטמבר נהרג גשש צה"ל ליד כיסופים. באותו יום הורה בית המשפט לשחרר 18 בכירי חמאס, אך המדינה ערערה – והערעור התקבל. עד סוף החודש דיווחו בצה"ל על 208 מחבלים שחוסלו, לצד 16 עוברי אורח. המבצעים "איש הגשם", "ארבעת המינים" ו"פרי סחוט" התמקדו בחשיפת מנהרות הברחה לאורך ציר פילדלפי ובחיסול חוליות חמושות שפעלו משטח בנוי.
אוקטובר 2006
באוקטובר המשיכה הלחימה בציר פילדלפי. במבצע "פרי סחוט" הושמדו 15 מנהרות הברחה. ב־17 באוקטובר חוסלו ארבעה מחבלי חמאס, בהם בכיר שהיה מעורב בחטיפת גלעד שליט. ביו"ש חוסלו מחבלים נוספים, כולל יידוי אבנים ופעילות חמושה בשטח בנוי. בהמשך החודש חוסלו שמונה מחבלי חמאס ביום אחד. ב־23 באוקטובר חוסלו שבעה חמושים בבית חאנון. אבו מאזן גינה את הפעולה כ"טבח", אך צה"ל הדגיש שהיעד היה חוליות חמושות. ב־27 באוקטובר נחטף אזרח ערבי־ישראלי ואשתו נורתה. ירי רקטות נמשך, אך רוב ההרוגים הפלסטינים היו מחבלים חמושים.
נובמבר 2006
ב־1 בנובמבר פתח צה"ל במבצע "ענני סתיו" בבית חאנון. עשרות מחבלים חוסלו, לוחם צה"ל נהרג, והכוחות התעמתו עם חוליות שהתבצרו במסגד. חיל האוויר חיסל בכירים במערך הרקטות של חמאס. ב־8 בנובמבר נהרגו 19 אזרחים פלסטינים מירי תותחים שסטה ממסלולו. צה"ל הביע צער, אך הבהיר שהאחריות על המחבלים שפועלים בסביבה אזרחית. הירי מעזה התגבר: עשרות קסאמים נורו, בהם גם רקטות שגרמו לנפגעים בשדרות ואשקלון. ב־25 בנובמבר נחשפה מעבדת נפץ ובה דובוני צעצוע ממולכדים.
הפסקת אש
ב־26 בנובמבר סיכמו אהוד אולמרט ואבו מאזן על הפסקת אש. המחבלים יפסיקו את ירי הקסאמים, וצה"ל יחדל מפעולה ברצועה. הפסקת האש נכנסה לתוקף בשעה 06:00 בבוקר – אך בשעתיים הראשונות נורו לעבר שדרות ארבע רקטות. לאחר מכן, הירי פסק זמנית.
צה"ל החל להסיג את כוחותיו, וכוחות הביטחון הפלסטיניים התפרסו בצפון הרצועה. למרות זאת, ההפרות נמשכו: קסאם נוסף נורה ב־28 בנובמבר, אחריו ירי ב־3 ו־12 בדצמבר. בחודשים שלאחר מכן התחדש הירי בהיקף רחב.
תוצאות המבצע
במהלך מבצע "גשמי קיץ" נפלו שלושה חיילים ונרצחו שני אזרחים. מנגד, חוסלו 270 מחבלים. בתחילת המבצע נגרם נזק חמור לתשתיות ברצועה, כולל לתשתית החשמל – אך ישראל העבירה חשמל לפלסטינים כפיצוי.
המבצע הסתיים בהפסקת אש דו־צדדית: ארגוני הטרור התחייבו להפסיק את הירי, וצה"ל נסוג מהרצועה. היעד המרכזי – שחרור גלעד שליט – לא הושג. הירי לעבר ישראל נמשך גם לאחר הפסקת האש. אולמרט הנחה את צה"ל להבליג ולשמור על מה שכונה בטעות "הפסקת אש".
אחרי המבצע
לאחר המבצע, ביוני 2007 חמאס השתלט על רצועת עזה. בהמשך חודש בהדרגה ירי הקסאמים לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה. צה"ל שב להגיב – בעיקר בתקיפות אוויריות ופעולות קרקעיות נקודתיות נגד חוליות שיגור. בפעולות אלה חוסלו עשרות מחבלים. ב־2008 גבר הירי גם לעבר אשקלון. לאחר שפגיעה ישירה במכללת ספיר גרמה למותו של אדם, פתח צה"ל במבצע "חורף חם" בפברואר, ובהמשך – במבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר.
ב־2011, חמש שנים לאחר החטיפה, שוחרר גלעד שליט במסגרת עסקה עם ארגון הטרור חמאס. בעסקה שחררה ישראל יותר מאלף מחבלים.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
בכתבה הזו לא נעסוק בהחלטה על גירוש יהודי גוש קטיף, טעות היסטורית בפני עצמה – אלא נביט רק על היעדים שהוצבו למבצע הקרקעי הראשון של צה"ל בעזה לאחר ההתנתקות. למרבה הצער, אף אחד מהם לא הושג. השקט לא חזר, וגלעד שליט לא הושב.
אחרי 7 באוקטובר לקח לי זמן לגבש עמדה ברורה – אבל בסוף זה קרה. כמו רבים אחרים, גם אני הבנתי: את החטופים צריך היה להחזיר הביתה בכל מחיר. לשחרר מחבלים, רבים ככל שיידרש – ולקבל את האחים והאחיות שלנו חזרה. כך גם היה צריך לנהוג אחרי חטיפת שליט. ורק לאחר שכולם היו בבית לצאת למלחמה כוללת, להשמיד את תשתיות הטרור, לנקות את הרצועה מעל ומתחת לפני הקרקע, ולחזור לנקמה יהודית אמיתית וממוסדת : פיתוח התיירות, התעשייה והתיישבות ברצועה.
יש גם לקח מובהק נוסף: עם ארגון טרור אסלאמי לא חותמים על הסכמים. לא עם חמאס, לא עם הרשות הפלסטינית – וגם לא עם משטר האייתולות באיראן. נכון, מבצע "עם כלביא" הסתיים עם הישגים מבצעיים חשובים – אך לא בהפלת המשטר. למרה הצער, כבר מדברים על אפשרות שאיש העסקים ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ יחתום בקרוב על הסכם עם איראן. הסכם שיופר.
רוצים לחתום על הסכמים עם טרוריסטים? בבקשה, חתמו איתם על הסכם כניעה.
