אליעזר בן-יהודה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ושר המושבות וינסטון צ'רצ'יל נפגשים יום אחד. זו איננה התחלה של בדיחה, אלא תיעוד של אירוע היסטורי שהתחולל בארץ ישראל לפני 104 שנים. את התיעוד הנדיר פרסמה היום האקדמיה ללשון העברית במסגרת חגיגות 'יום העברית' – כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה.
התיעוד נלקח מתוך הסרט הישן 'שיבת ציון', ובו רבים נוספים אשר השפיעו על תחיית העברית בראשית המאה ה-20 – ובהם דוד ילין, מרדכי עליאש, הרב מאיר בר-אילן, נחום סוקולוב, ובכירים נוספים ביישוב היהודי המתחדש.
הסרט האבוד שנחשף מחדש
הסרט ההיסטורי 'שיבת ציון' עבר מסע היסטורי בפני עצמו – כאשר במשך עשורים נחשבו כל עותקיו לאבודים, עד שאחד נמצא בפראג ב-1989, עם נפילת מסך הברזל. בסרט ישנם קטעים מצולמים רבים בידי יעקב בן-דוב, שתיעד אירועי מפתח ביישוב בשנים חשובות אלה, בהם כונן המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
עוד באותו הנושא
- ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם ראש ממשלת הודו, והזמין אותו ואת הטייס שסייע בהצלת טיסת פליי דובאי, להשיא משואה ביום העצמאות
- אחרי כשנתיים וחצי של שיקום: יוחאי בדלוב, שנפצע אנושות בקרב בשג׳אעייה ונותר משותק מהצוואר ומטה, חזר לישיבת ההסדר בירוחם והתקבל בריקודים מרגשים על ידי חבריו ורבותיו
- צדיק! עמית קדמי קנה כרטיס טיסה לספר תורה שהביא איתו לטיול בווייטנאם בעקבות הדרישה של חברת התעופה לשלוח אותו לבטן המטוס יחד עם שאר המזוודות.
- מרגש: רגעים ראשונים מטקס מסע הכומתה של מחזור מרץ 26 חטיבת כפיר
הצפייה בקטעים הללו מזכירה כי לא מדובר בדמויות מיתולוגיות ומרוחקות אלא באנשים בשר ודם, שהתהלכו על אותה האדמה כמונו.
הנציב החדש, וביקורו של שר המושבות
שני אירועים מרכזיים מתועדים בסרטון: הראשון, מיולי 1920, מציג קבלת פנים של הנציב העליון הרברט סמואל עבור אנשי רוח מכל הדתות בארץ ישראל, בארמון 'אוגוסטה ויקטוריה' שבהר הזיתים, שבוע לאחר כניסתו לתפקיד. לאחר קבלת הפנים עברו כל המוזמנים מול פניו של הנציב, והצלם בן-דוב תיעד את הרגעים הללו.
הקטע המצולם השני מציג את ביקורו של שר המושבות דאז וינסטון צ'רצ'יל (לימים ראש ממשלת בריטניה בימי מלחמת העולם השנייה, ואחד המנהיגים החשובים בהיסטוריה) בארץ ישראל במרץ 1921, בו ביקר בתל-אביב הצעירה וגם בירושלים. הרב הראשי דאז, אברהם יצחק הכהן קוק, נתן לו במתנה ספר תורה קטן.
בנאום שנשא באירוע הביע צ'רצ'יל תמיכה בציונות ובהצהרת בלפור, וסיכם כי "פלשתינה תרווה אושר ושגשוג, ושלום והסכמה ישררו בה תמיד; פלשתינה תהיה לגן עדן, ותיעשה, ככתוב בספר התנ"ך שזה עתה הענקתם לי, ארץ זבת חלב ודבש, שסובלים מכל הגזעים והדתות ימצאו בה מרגוע מסבלותיהם".
