היום ב-1970 נסתיימה מלחמת ההתשה.
ההפסד המוחץ שנחלו שכנותיה של ישראל במלחמת ששת הימים לא שכנע אותם לחדול ממאבקן, אלא אף דרבן אותן להמשיך בו ביתר שאת: הדבר בא לידי ביטוי בחילופי אש תכופים בגבולות החדשים ובהתחמשות מחודשת מהירה. מצרים, בהנהגת נאצר, החליטה להגביר אט אט את קצב חילופי האש, ולהפעיל על ישראל לחץ שיגרום לנסיגתה מסיני. ב-1968 ביצעו המצרים הפגזות על הגבול הישראלי, וישראל ביצעה פשיטות בתגובה ובנתה את קו בר לב לאורך התעלה, ובו עשרות מעוזים ממוגנים. ב-1969 הפכו ההפגזות המצריות, הפשיטות הישראליות וקרבות אווירים לעניין יומיומי; ובתחילת 1970, התרחבה מאוד תמיכת בריה"מ בצבא המצרי, וישראל נדרשה למאמצי בלימה הולכים וגדולים. אך בסופו של דבר, מצרים לא הצליחה להתיש את ישראל, ומצאה את כלכלתה וחברתה שלה מותשת להחריד – ועל כן, ביולי הסכים נאצר להפסקת אש בתיווך אמריקאי, וישראל הסכימה גם כן בתחיל אוגוסט. בסך הכל נהרגו כאלף ישראלים, מתוכם כ-400 בגבול המצרי; המצרים איבדו מעל 10 אלף חיילים וציוד רב, ועם מותו של נאצר חודש לאחר מכן החל מחליפו, סאדאת, לחשוב ברצינות על כינון שלום עם ישראל, אם במו"מ ואם במלחמה.
מקור תמונה – ויקיפדיה