היום ב-1958 התקיים לראשונה אירוע חידון התנ"ך.
היוזמה לאירוע היתה של 'ועדת העשור', ועדה במינוי ממשלתי שתכננה את כל הצעדים עבור חגיגות העשור למדינת ישראל. אורה הרצוג, מזכ"לית הועדה (ואשת הנשיא, ואם הנשיא הנוכחי) חשבה על חידון תנ"ך שיכלול נציגים מכל תפוצות ישראל; ראש הממשלה בן גוריון, כחובב מושבע של התנ"ך, עט על הרעיון כמוצא שלל רב וקידם אותו בכח. החידון התקיים לראשונה בהיכל העם בתל אביב, באוגוסט 1958: בחידון הארצי זכה עמוס חכם, צעיר בן 27 שעבד כמורה, והפך בן רגע לחביב הקהל, סמל לחכמה ומודל לחיקוי עבור המוני ישראל. שבועיים לאחר מכן ניצח חכם בחידון העולמי, והארץ היתה כמרקחה; חידוני תנ"ך החלו להופיע במוסדות חינוך ועיריות שונות, וספר הספרים זכה לעדנה מחודשת. החידון התקיים בשנים שלאחר מכן באופן לא קבוע; היתה אף שנה (1964) בה ניצח אוסטרלי נוצרי ידען במיוחד. ב-1963 הוקם חידון לילדים ביוזמת עיתון 'דבר', שהוצמד ליום העצמאות, בו ניצח שמעון שטרית (לימים שר בממשלת רבין). חידון זה הוגדר בהמשך כחידון נוער (גיל תיכון), נערך באופן קבוע, ונהפך ברבות השנים לאחד האירועים המזוהים ביותר עם החג.
מקור תמונה – ויקיפדיה
