היום ב-1905 פרסם הצאר ניקולאי השני את מנשר אוקטובר לקראת יצירת חוקה ברוסיה.
במהלך המאה ה-19 עברו כל מדינות אירופה רפורמות שונות בכיוונים ליברלים ודמוקרטיים, אשר אט אט העניקו יותר זכויות לאזרחיהן והגבילו את השלטון. אך לא כן באימפריה הרוסית האדירה (ששלטה גם במזרח אירופה ומרכז אסיה) – בה נותר הצאר אוטוקרט מוחלט. אך חברה חופשית היא לרוב מוצלחת יותר כלכלית ומתקדמת יותר, ובראשית המאה ה-20 כבר היה ברור שרוסיה נמצאת בפיגור משמעותי מאחורי אירופה, עם פער הולך וגדל. רבים דרשו שינוי, אך לא יכלו לבצע דבר לנוכח כוחו הגדול של הצאר ניקולאי ה-2; אך המצב השתנה ב-1905, לאחר הפסדה הצורם של רוסיה במלחמה ליפן, וירידה ביוקרתו של הצאר ועוצמת הצבא. מחאות ושביתות פרצו בכל רחבי הארץ, והחלו לצאת מכלל שליטה לקראת סוף השנה; הצאר הבין שעליו לתת משהו להמונים, ולכן חתם על 'מנשר אוקטובר' – בו התחייב להביא לכתיבת חוקה, כינוס פרלמנט, ובעצם להפוך את עצמו למונרך חוקתי. הפרלמנט החדש, ה'דומה', התכנס במהירות, והמהומות שככו. די מהר לאחר מכן נגלה שהצאר לא באמת התכוון לוותר על סמכויותיו, ולמעשה הגביל את הדומה ושלט בו מרחוק; למרות זאת, מדובר היה בצעד משמעותי לקראת סוף עידן הצאר ברוסיה. התעקשותו של ניקולאי שלא לערוך שינויים מרחיבים יותר היא שהובילה לבסוף למפלתו במהפכת 1917.
מקור תמונה – ויקיפדיה
