היום ב-1791 הוענקה אמנציפציה ליהודי צרפת.
במהלך ימי הביניים, לרוב לא נחשבו יהודים בארצות אירופה כאזרחים מן הדרג הראשון – התיאולוגיה הנוצרית (שהיתה מעורבת עמוקות בשלטון) לא יכלה לאפשר זאת. רוב הזכויות הפוליטיות והאזרחיות של תושבים יהודיים נבע לרוב מ'כתבי הגנה' שהעניקו להם השליטים, והגדירו את סמכויותיהם ותחומי העיסוק המותרים להם. אך בעת החדשה כבר היה ברור שהסדרים כגון אלו לא יוכלו להחזיק – וזאת משום עליית קרן הלאומיות, הליברליות והשינויים התכופים ברמת העוצמה של המלכים האירופאים. רבים דרשו מהמדינות להעניק אמנציפציה (שוויון זכויות) ליהודים, ורבים דרשו מהיהודים לוותר על חלק ממנהגיהם המתבדלים כדי לאפשר דבר זה. המדינה הראשונה שהעניקה לבסוף אמנציפציה ליהודים היתה צרפת המהפכנית, שנתיים לאחר המהפכה ומעט לאחר כתיבת וקבלת החוקה. "עלינו לשלול הכל מהיהודים כאומה, ולתת להם הכל כיחידים", אמר בכיר בפרלמנט הצרפתי; ואכן, היהודים הצרפתים נרתמו למאבק הלאומי הצרפתי ולמלחמות נפוליאון. במהלך המאה ה-19 הוענקה אמנציפציה ליהודים גם בשאר מדינות מערב אירופה, כגון גרמניה, הולנד, אנגליה ואיטליה, ויהודים החלו להשתלב בכל מערכות השלטון והחברה; אך עד מהרה נתגלה כי הדבר לא פתר את בעיית האנטישמיות, וקמו קולות חדשים – בעד אוטו-אמנציפציה, שחרור עצמי, באמצעות הציונות.
מקור תמונה – ויקיפדיה
