הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ נולד ב-11 ביולי 1937, ג' באב ה'תרצ"ז. הוא היה פרשן תלמוד והרבה מעבר – הוגה דעות, חוקר ומחנך שהפך לדמות מפתח בעולם היהודי. את עיקר פרסומו רכש בזכות פירושו המקיף לתלמוד הבבלי, שנחשב למהפכני ונגיש. שטיינזלץ עמד בראש מוסדות חינוך תורניים, בהם ישיבת תקוע והישיבות מקור חיים ושפע מקור חיים. הוא כיהן כרב בית הכנסת "צמח צדק" בירושלים. עולמו הרוחני נשען על חסידות חב"ד, אך השפעתו חצתה מגזרים וגבולות.
רגע היסטורי-עכשווי.
נולד בבית חילוני
הרב עדין שטיינזלץ נולד בירושלים, בן יחיד למשפחה חילונית. אביו, אברהם משה שטיינזלץ, היה קומוניסט נלהב ולחם במסגרת הבריגדות הבין־לאומיות במלחמת האזרחים בספרד. לאחר מכן הצטרף ללח"י. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון.
כשהיה בן עשר, שכר אביו עבורו מורה לתלמוד, כדי ש"לא יהיה עם הארץ". בגיל העשרה חזר בתשובה והחל להתקרב לחסידות חב"ד. הוא הושפע במיוחד מהרבנים דב בער אליעזרוב, שמואל אלעזר היילפרין ונחום שמריהו ששונקין.
הצעיר ביותר באוניברסיטה העברית
בגיל 16 וחצי התקבל ללימודי מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית – הסטודנט הצעיר ביותר בזמנו. במקביל למד בישיבות תומכי תמימים, תורת אמת ומיר. לא שירת בצה"ל מסיבות רפואיות.
כבר בצעירותו הקים יחד עם הרב משה שפירא את "אחוות שלהבתי־ה", וערך את הירחון "רשפים", שמשך תשומת לב מהוגים כאנשי שמואל הוגו ברגמן. בגיל 24 מונה למנהל תיכון דתי במושב בית הגדי, וסירב להצעה לכהן כרב העיר חולון.
בכתבה שפורסמה בעיתון "מעריב" בשנת 1986, תואר כך:
"בדגניה ב' הכיר (שטיינזלץ, א.ה) את קדיש לוז, שהיה אז יו"ר הכנסת. לוז הציג את עדין שטיינזלץ, שהנשיא שז"ר כינהו 'יניק וחביב' – לפני ראש הממשלה, לוי אשכול. השניים התרשמו מאד מדרך לימודו והסברתו את הגמרא, דרך שבה הוא מצליח ללמד את הסוגיה התלמודית המסובכת, בצורה השווה לכל נפש, גם למי שהכיר פעם את 'האותיות הקטנות', וגם לפשוטי 'עמך'. פעם שאל קדיש לו את שטיינזלץ: מדוע שלא תעלה את ההרצאות על הכתב ותוציא אותן לאור לתועלת הרבים? כך נזרע הרעיון של הש"ס המבואר. לוי אשכול התלהב, נוסד איגוד ובראשו כל המי-ומי של המדינה. במסיבת עיתונאים ב-1964 בישרו אשכול ולוז על יסוד 'המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים'".
(נפתלי קראוס, הרב עדין שטיינזלץ: קפיצת הדרך מקארל מארקס לתלמוד, מעריב, 12 ביוני 1986)
במקביל להקמת המכון, התחתן עם חיה שרה אזימוב, בת למשפחת חסידי חב"ד בצרפת. בשנת 1991 שינה את שם משפחתו ל"אבן־ישראל", לבקשת הרבי מליובאוויטש.
הספדים מכל קצוות הקשת
בשנת 2004 ייסד את הסנהדרין החדשה ושימש כנשיאה. בשנת 2016 לקה באירוע מוחי והפסיק לדבר. הרב הלך לעולמו ב-7 באוגוסט 2020, י"ז באב ה'תש"פ. הוא נקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים. מנהיגים מכל גוני הקשת הפוליטית ספדו לו.
לרב שטיינזלץ ולשרה נולדו בת ושני בנים – הרב מנחם יעקב צבי והרב אברהם משה חיים הלל. מנחם (מני) עומד בראש הוצאת ספריו, ויחד עם אחיו הם עורכים את ספרי אביהם.
פרויקט הנגשת התלמוד
בשנת 1965 הקים הרב שטיינזלץ את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים". מטרתו הייתה ברורה: להנגיש את התלמוד לקורא הישראלי. כך נולד תלמוד שטיינזלץ – מהדורה מהפכנית שניקדה, פיסקה, תרגמה ופרשה את הטקסט היהודי החשוב.
המהדורה כללה תרגום מארמית לעברית, פירושים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמים, תרשימים ואיורים. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1967, והאחרון ב־2010. מדובר בפרויקט בן למעלה מ־40 שנה. בסך הכול פורסמו 44 כרכים, הכוללים את כל מסכתות התלמוד הבבלי, לצד כמה מסכתות מהתלמוד הירושלמי.
הפרויקט זכה להסכמות נרחבות מרבנים מובילים בעולם התורה, בהם: הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף, האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מגור, הרב שלמה יוסף זוין, הרב מרדכי אליהו, הרב ישראל מאיר לאו, האדמו"ר מערלוי, הרב מאיר מאזוז, הרב זלמן מלמד ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:
"בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה… נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמיק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד".
לצד התמיכה הרחבה, מהדורת שטיינזלץ עוררה גם התנגדות עזה בקרב רבנים חרדים בולטים. בראש המתנגדים עמד הרב אלעזר מנחם מן שך, ששלל כל תרגום של התלמוד לעברית מודרנית או ביאור חדש. הרב שך טען כי הקריאה המודרנית מסירה כל זיק של קדושה ואמונה מהתלמוד, ועלולה להוביל לשכחת התורה שבעל פה. לדבריו, הדרך המסורתית של לימוד בעיון ובמאמץ – היא חלק מהותי מהקשר אל התלמוד, וקלות הקריאה מהווה איום על כך.
"שטיינזלץ-וילנא"
תלמוד שטיינזלץ שומר על חלוקת הדפים המסורתית, אך מציג אותם במבנה מודרני. כל עמוד תלמודי פוצל לשני עמודים כדי לפנות מקום לפירוש ותרגום , ניקוד, פיסוק ותרגום. הפירוש לתוספות מופיע בגופן רגיל (ולא בכתב רש"י המקובל), לטובת קריאות גבוהה יותר.
בהמשך פותחה גם מהדורת "שטיינזלץ-וילנא": עמוד מסורתי מצולם מהש"ס וילנא בצד ימין, ולצדו עמוד חדש הכולל את פירושו של הרב שטיינזלץ. כך יכולים הלומדים לבחור בין עיון בשיטה הקלאסית לבין הבנה בשפה עדכנית.
תלמוד ביפנית
בשנת 2004 יצאה גרסה דיגיטלית של תלמוד שטיינזלץ – סדרת תקליטורים בפורמט PDF. בשנת 2008 נכללה מהדורת מסכת ברכות בסדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות.
משנת 2010 עברה ההוצאה לאור להוצאת קורן, והדבר פתח את הדלת לקהל עולמי. התלמוד תורגם לאנגלית, צרפתית, יפנית, קוריאנית ושפות נוספות.
בהמשך הרחיב את חזונו: בשנת 2016 פרסם ביאור מקיף לתנ"ך, בשנת 2017 למשנה תורה לרמב"ם, וכן ביאורים על המשנה, הסידור וספר התניא. השיעורים שעמד במרכזם הפכו לספרים שבהם פרש משנת חב"ד בשפה ברורה ונגישה.
שטיינזלץ היה פעיל גם בזירה האקדמית: מרצה ועמית מחקר באוניברסיטאות ייל, קולומביה ומוסדות נוספים. הוא אף שימש כיועץ לעיבוד המקראי של הסרט "נסיך מצרים".
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
מה שהפך את כתיבתו של הרב שטיינזלץ לייחודית היה היכולת שלו לגשר בין עבר ועתיק והווה ומודרני. הוא הציג את היהדות ואת כתביה החשובים ביותר, בשפה בהירה ורלוונטית, כזו שנוגעת באנשים מכל רקע.
הוא לא רק פירש טקסטים – הוא ממש הפיח בהם חיים. כתביו הפכו את היהדות לנגישה, מעוררת מחשבה וישימה בחיי היומיום. בזכותו, קוראים רבים חווים את המסורת היהודית ככזו שנוגעת בהם ומשמעותית להם.
הרב שטיינזלץ מוכיח לנו שהשמיים הם הגבול, שאף פעם לא מאוחר להתחיל ושאסור לדחות למחר את מה שאפשר לבצע היום.
