מאז מלחמת העולם הראשונה היתה הבדלנות מאירופה דומיננטית בדעת הקהל האמריקאית, וגם מעשי האגרסיביות הנאצית לא הצליחו להסיט אותה. פרוץ המלחמה ב-1939 החל לקרב את דעת הקהל האמריקאית לסיוע לבריטניה, אך מדובר היה בתהליך איטי למדי. נשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו רוזוולט (פד"ר) היה נחוש לסייע לבריטניה, והעביר חבילות יסוע מוגבלות תוך חימוש מחודש של צבא ארה"ב.
הפתרון: מתנה לטווח ארוך
נפילת צרפת וניצחון רוזוולט בבחירות (שלישיות!) ב-1940 העניקו לו רוח גבית והוא דחף לחקיקת חוק השאל-החכר, אשר נתן לנשיא סמכות למכור / להחכיר / להשאיל אמצעי הגנה למדינות אחרות כדי לקדם את האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב. החוק עבר באופן מלא ב-11 במרץ, 1941. בתחילה ניתן הסיוע רק לבריטניה, אך לאחר מבצע ברברוסה ביוני 1941 הורחב הסיוע לברית המועצות, ולאחר מכן גם למדינות אחרות. בסך הכל הועבר סיוע קריטי בשווי מעל חצי טריליון דולר של היום (ולא הוחזר לאחר המלחמה, כמחווה אמריקאית), והדבר דחף את ארה"ב לחלוטין לצד בעלות הברית מבחינת מדינות הציר, שהכריזו עליה מלחמה כעבור 9 חודשים.
