ב-27 בפברואר 1902 נוסד בנק אנגלו-פלשתינה, הבסיס הכלכלי לתנועה הציונית. הבנק נוסד ע"י יעקובוס קאן – ציוני הולנדי צעיר ונלהב, שעסק בבנקאות וברכישת קרקעות, ואף כיהן בהשך כשגריר רשמי של הולנד בארץ ישראל (בהמשך ימות יחד עם רוב משפחתו בשואה). הבנק נוסד כדי להתקין כלי מתאים לעידוד השקעות עבור התנועה הציונית, ולספק הלוואות לעידוד יזמות ביישוב היהודי המתחדש. בתחילה נתקל הבנק בקשיים וכמעט וקרס, אך תוך עשור כבר פתח סניפים בכל רחבי ארץ ישראל, המזרח התיכון ואירופה.
האינטגרל של בנק ישראל
הבנק שיתף פעולה בצורה פוריה עם המנדט הבריטי, והקים כמעט בעצמו את התעשייה היהודית ואת הבורסה בתל אביב.במהלך שנות ה-30. עם הקמת המדינה ב-1948 תפקד הבנק כבנק מרכזי, והדפיס עבור המדינה שטרות כסף והשפיע על המדיניות המוניטרית שלה; אך בראשית שנות ה-50 הקימה הממשלה את 'בנק ישראל' שלקח סמכויות אלה, ובמקביל הפך בנק אנגלו-פלשתינה לעמוד התווך של 'בנק לאומי' החדש.
