היום ב-1954 בוצעה השתלת הכליה הראשונה בהיסטוריה.
בזמנים המודרנים הבינו אנשי רפואה כי עם מותו של אדם, ובפרט במותן בנסיבות מוות מוחי, שאר איבריו אינם מתים באופן מיידי, אלא לוקחים זמן שונה לפני שיוצאים מכלל תפקוד; הדבר העלה את הפוטנציאל להעברת איברים מגופו של אדם אחד לאדם אחר, בהינתן טכנולוגיה מתאימה לקצירת האיבר, השתלתו באדם השני, והתאמה גנטית מהותית בין שני הקליינטים. ההתקדמות הרפואית של ראשית המאה ה-20 הביאה לפריצות דרך במדעי הניתוחים, וב-1954 הוצאו התיאוריות אל הפועל לראשונה בניתוח שביצע ג'וזף מוריי, מנתח תושב בוסטון; בניתוח הועברה כליה מגופו של אדם אחד אל גופו של אחיו התאום, באופן מסובך אך מוצלח. הניתוח פתח את ההפתח לעידן תרומות הכלייה, אשר חזק כיום מאי פעם ומציל מאות אלפי אנשים בעולם מדי שנה; ובמישורים נוספים, ב-1967 ביצע ד"ר כריסטיאן ברנארד מקייפטאון את ניתוח השתלת הלב הראשון, ומאז הולך מדע זה ומשתכלל גם כן.