היום ב-1488 הוקף לראשונה כף התקווה הטובה.
בסוף המאה ה-15, לאחר נפילת הביזנטים ועליית העות'מאנים, החלו פורטוגל וספרד לחפש נתיבי סחר חלופיים עם ארצות המזרח. מגלי ארצות רבים יצאו לניסיונות להקיף את היבשת האפריקאית, והראשון שהגיע לקצה הדרומה שלה היה ברתולומיאו דיאש. דיאש הגיע בראשית 1488 לחצי אי בצורת כף, אשר לאחריה היבשת מתיישרת – כלומר, הקצה הדרומי. דיאש קרא לכף 'כף הסערה' על שם מזג האוויר בו, אך מלך פורטוגל שינה את השם ל'כף התקווה הטובה'. עד מהרה הפכה הנקודה לתחנת מעצור ומסחר עבור כל הסוחרים האירופים שיצאו למזרח בנתיב הימי, והיתה לסמלית עקב היותה נקודת המעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי. תחנת המסחר הפכה ברבת השנים ל'קייפטאון', כיום בירת דרום אפריקה. ובאשר לדיאש – הוא נהרג ב-1500, בסערה שטרפה את ספינתו בכף התקווה הטובה.
