תל אביב נוסדה כ'אחוזת בית' ב-1909, והפכה תוך עשורים בודדים לריכוז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל, ולעיר הגדולה בישראל ככלל. העיר הלכה וצמחה, ופיתחה תרבות והתנהלות כלכלית ייחודית – 'עיר ללא הפסקה'. גיאוגרפית, העיר הלכה והתרחבה, בהתאם לתוכנית המתאר המוקדמת שלה – 'תכנית גדס'. אך השטח הלך ונגמר, ובסוף שנות ה-50 הובן כי יש צורך לשנות כיוון ולהתחיל לבנות לגובה.
המגדל הגבוה באזור
שינוי כיוון זה בא לידי ביטוי עם בניית מגדל שלום מאיר במשך 6 שנים, במימון תאגיד האחים מאיר (תעשיינים ומפתחים, שקראו לבניין על שם אביהם המנוח) ובסיוע המדינה. הבניין נמצא בלב תל אביב הישנה (שכונת אחוזת בית), והיה בגובה 130 מ' (34 קומות), והתאפיין בעירוב שימושים – קומות מסחר, משרדים ומגורים. הבניין נחנך ב-21 בינואר 1965, ועם בנייתו, היה המגדל הגבוה באסיה; אך כיום מתגמד המגדל לעומת מגדלי מדינות ערב והמזרח התיכון ככלל, ולעומת מגדלי תל אביב בפרט – אשר הצמיחה מאז כבר 20 גורדי שחקים מעל 150 מ', ומתאפיינת כיום בקו רקיע שופע בניינים.
