השפה העברית, קיבלה לאורך ההיסטוריה מילים רבות שהגיעו משפות שונות. אחת מהשפות שהשפעתן ניכרת על חלק מהמילים בעברית היא השפה הפרסית.
המילים הללו חדרו לשפת היום-יום שלנו. הנה כמה מהמילים שנטמעו בשפתנו וכוללות מקור פרסי:
-
אישפז – מילה זו מגיעה מהפרסית "aspinj", שמשמעה הוא "אירוח" או "בית הארחה". המילה חדרה לעברית דרך הארמית ('אושפיזין' – אורחים) והפכה להיות חלק בלתי נפרד מהשפה שלנו, גם בגרסאות השפות האירופיות כמו יוונית ולטינית, שם הפכה ל-"hospis" ול-"hostpital".
עוד באותו הנושא
- אין על האיש הזה: מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו נשאל מה דעתו על הסכם הגרעין החדש עם סעודיה ולא ניסה להסתיר שהוא מתנגד: "דברו עם הבית הלבן" | צפו
- אזעקות הופעלו גם בסעודיה
- אזעקות הופעלו בבחריין בעקבות שיגור טילים וכטב״מים מאיראן
- מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, על מעורבות סוריה במאבק נגד חזבאללה: "עודדנו אותם להתמקד באתגרים הפנימיים שלהם"
-
אשכרה – בשפת הדיבור, מילה זו מציינת משהו שקוף וברור. מקורה במילה הפרסית "דבר ידוע" או "גלוי", ומבטאת את אותו רעיון של דבר שכולם מודעים לו.
-
אתרוג – מקור המילה בפרסית "turung", שמשמעה "ירקרק־צהבהב", ומתאר את הצבע המיוחד של פרי האתרוג, אחד מארבעת המינים.

אתרוג | צילום: ללא -
בוסתן – בוסתן הוא גן של עצי פרי. בפרסית, המילה מציינת "גן סגור" בחצר של בית, שהיו בו פרחים ועשבים נותני ריח. המילה נגזרת משני חלקים: "bo", ריח נעים, ו-"stan", מקום.
-
בזאר – המילה שמוכרת לכולנו כ"שוק" נלקחה ישירות מהפרסית "bāzār", ומציינת את השוק המקומי, המקום בו מתבצעות סחר ומסחר.
-
בלגן – מילה המשמשת אותנו לתיאור מצב של חוסר סדר או אי-סדר. בגרסה הפרסית, "bala-khana" משמעה "עליית גג", החדר הגבוה בבית, וממנה הגיעה המילה דרך הטורקית והעברית.
-
גזבר – המילה המוכרת לנו כ"מנהל כספים" או "אחראי על התקציב" מגיעה מהפרסית "ganzabara", שמשמעה "נושא האוצר". מקור המילה בפרסית העתיקה מתייחס לאדם הממונה על כספי המדינה.
-
המן – במקור, המילה הפרסית "hama manah" מציינת "אותה דעת" או "בעל אותה הדעה". משם הגיעה דמותו של המן מהסיפור המקראי, שנחשף כמנוגד לאינטרסים של היהודים.
-
ושתי – השם "ושתי" מגיע מהמילה הפרסית "vašti", שמשמעה "הנחשקת", (vaš לחשוק; ti צורת ההווה).
-
פיג'מה – בשפתנו המילה פיג'מה מתארת פריט לבוש לשינה, אך בפרסית "pae" משמעה רגל, ו-"jamah" פירושו בגד. המילה מציינת את הבגד לרגליים, ומשם היא התפשטה בשפות נוספות.
-
פיסטוק – האגוז המוכר לנו כאחד ממיני האגוזים, מקורו במילה הפרסית "pistah".
- חאקי – צבע הסוואה צבאי. מפרסית: khāk – אבק.
- סוכר – בפרסית: shakar
- סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
- פור – בפרסית: puru – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. מקור המילה הפרסית הוא באכדית: puru, buru – אבן; מכאן גם שם החג 'פורים'.כיום משתמשים במילה במשמעות של החלטה גורלית: "הפור עוד לא נפל".

פרדס אילוסטרציה | צילום: Anat Hermony/Flash90 - פרדס – בפרסית: מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi – להקיף; daêza – חומה).
המילה מופיעה בתנ"ך במשמעות של מטע עצי פרי – למשל בשיר השירים (ד יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, ובעברית של ימינו המשמעות צומצמה למטע עצי הדר. המילה פרדס הגיעה גם לאנגלית ולשפות אירופאיות אחרות במשמעות של גן עדן(paradise). - פרוור (גם: פַּרְבָּר) – שכונה בקצה העיר. במקור: פַּרְוַאר – ביתן.
- קיוסק – בפרסית, kushk הוא ארמון או אכסדרה (מרפסת עמודים או כניסה מקורה בחזית בנין חשוב). המילה חדרה לשפות האירופיות דרך הטורקית.
- שח-מט – בפרסית, שח (shah) משמעו מלך (קיצור של kshayathiya – מלך בפרסית עתיקה). מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים. כשהצירוף עבר לערבית, התפרשה המילה "מאט" כ"מת" (כמו בעברית) בגלל דמיון. הצליל בין המילים.

גם בסווהילית יתקיים איזשהו צירוף אותיות שמתאים לעברית