52 שנים עברו מאז פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אחת המלחמות הקשות בהיסטוריה של מדינת ישראל. גם לאחר כל כך הרבה שנים – עדיין לא נחשפו כל הפרטים על המלחמה ההיא. התפקיד של משה שוורדי הוא לחקור ולגלות את מה שאנחנו עדיין לא יודעים. בריאיון מיוחד לרגע NEWS, משתף שוורדי על החשיפות הגדולות ביותר שלו בהקשר למלחמה, על הדמיון וההבדלים בין מלחמת יום הכיפורים לבין מתקפת ה-7 באוקטובר שהובילה ל"חרבות ברזל" ומה לדעתו האתגר הכי גדול של ישראל בימים אלו.
כיצד התפספסה "רכבת ההתרעות"?
מעל 20 שנים ששוורדי חוקר באופן עצמאי את תחום המודיעין והביטחון, עם דגש על מלחמת יום הכיפורים.
"אני מנתח מקורות מודיעיניים כגון גיוס סוכנים והפעלתם. כמו כן, אני עוסק גם במודיעין אנושי (Humint) ומודיעין אותות (Sigint) על נגזרותיו", מציין שוורדי.
לדבריו, המחקר שלו שואף לחשוף כשלים מודיעיניים שהשפיעו על תהליכי קבלת החלטות והלקחים שהופקו מהם: "המחקר שלי נולד מתוך רצון להבין כיצד התפספסה 'רכבת ההתרעות הקריטיות' בצמתים מודיעיניים מרכזיים בדרך למלחמה".
ההתמקדות שלו במלחמת יום הכיפורים נובעת לדבריו מ"שילוב של סקרנות אינטלקטואלית ועניין אישי": "המלחמה היא פאזל מורכב עם רבדים רבים, שכל מסמך או עדות חדשים שמתגלים – מגלים כמה התמונה רחוקה מהשלמה. בנוסף, כבן דור שנות ה-80, גדלתי בצל הסיפורים הכבדים של המלחמה – מדודי שלחם בחזית ומאמא שלי – עולה חדשה שחוותה את הפחד והדאגה לאחיה", הוא מסביר.
החשיפה המשמעותית ביותר
במסגרת המחקר שלו חשף שוורדי לראשונה, "באישור הגורמים המוסמכים לכך" – הוא מדגיש, את המרגל המצרי 'סלקט' שהעביר התרעת מלחמה בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר 1973.
עוד חשף שוורדי יחד עם העיתונאי זוכה פרס סוקולוב יוסי מלמן, את פרוטוקול השיחה בין המרגל המצרי אשרף מרואן, המכונה 'המלאך', לבין ראש המוסד צבי זמיר. שיחה שהתקיימה בלונדון ב-6 באוקטובר 1973, בלילה שבין שישי לשבת. בשיחה העביר מרואן 'המלאך' התרעת מלחמה.
שוורדי רשום על חשיפות נוספות – אבל הוא מתאר חשיפה אחת שהייתה משמעותית במיוחד עבורו וגרמה לו להתרגשות רבה. אחד מקציני המודיעין ששירתו במלחמה, נשלח על ידי גורם בכיר ביותר למשימה שמרבית הסיכויים היו שהוא לא יחזור ממנה בשלום, מעין 'משימת התאבדות'. הקצין מילא את הפקודה, יצא למשימה ונפצע.
"היות ואותו גורם בכיר מאוד שלח את אותו קצין מודיעין באופן אישי ורק מספר קטן ביותר של אנשים ידע על כך – במהלך השנים, לא האמינו לאותו קצין מודיעין שהוא נשלח למשימה. אני הצלחתי למצוא תימוכין במסמך שמצאתי על המשימה הזו", מספר שוורדי. "כששלחתי לו את המסמך אמר לי הקצין לשעבר 'עכשיו אני יכול למות בשקט', צמרמורת".
"תחושת משפחה של יוצאי המלחמה"
בין היתר, מנהל שוורדי את קבוצת הפייסבוק "מלחמת יום כיפור, זכרונות צלקות כאבים וכל השאר". בקבוצה חברים אותם אנשים ששירתו במלחמה ההיא וגם חוקרים, עיתונאים ובני משפחות – כולל בני הדור השלישי של הלוחמים.
"החברים משתפים זיכרונות, תמונות ועדויות אישיות. הם יוצרים תחושת משפחה של יוצאי המלחמה", מספר שוורדי. "אני חושף בקבוצה חומרים נדירים מתהליך המחקר שלי, כולל מסמכים וצילומים מ'הצד השני של הגבעה' – מצרים סוריה ולבנון. בהם בין היתר, תיעודים של שבויים ישראלים שחלק מפדויי השבי נחשפו להם בפעם הראשונה".
גבורת הלוחמים ומחיר הדמים
אתה מכיר ויודע הרבה מאוד על המערכה הזו, מה לדעתך ההישג הכי גדול במלחמת יום כיפור?
"גבורת הלוחמים", הוא משיב מיד. "הלוחמים בשטח הביאו להתאוששות צה"ל מהמצב בו היה נתון. בחזית הצפון, הדפנו את האויב הסורי, הבקענו מעבר לקו הסגול והגענו כ-40 ק"מ מדמשק. בחזית הדרום, צלחנו את התעלה ולאחר מכן כיתרנו את הארמיה השלישית".
עם זאת, מדגיש שוורדי כי ההישגים הללו עלו במחיר דמים כבד ביותר – כ-2,700 חללים, אלפי פצועים בגופם ובנפשם ו-301 שבויים עד הסכם הפרדת הכוחות מול סוריה ב-31 במאי 1974.
"מחיר דמים זה הוא בגלל תנאי הפתיחה הקשים, בין היתר בשל אותן החמצות קריטיות של התרעות מלחמה וסימנים מעידים ממגוון מקורות שהחלו להצטבר מהשבועות שלפני. ראשי הדרג הצבאי והמדיני לא השכילו לראות את התמונה המלאה. זו מלחמה", הוא מסביר.
בין 1973 ל-2023
הרבה נוטים להשוות בין ההפתעה במלחמת יום כיפור לבין ההפתעה במתקפת ה-7 באוקטובר, איך אתה רואה את זה מנקודת המבט שלך?
"אני ניגש להשוואה הזו בזהירות, שכן עדיין אין לנו תמונה מלאה של האירועים שהובילו ל-7 באוקטובר 2023", מסביר שוודי.
עם זאת, לדעתו, ניתן לזהות כמה קווי דמיון מדאיגים בין שני האירועים, לצד הבדלים שחשוב להדגיש. "ראשית הקונספציה המודיעינית היא גורם מרכזי בשני המקרים. שנה לפני מלחמת יום כיפור למשל, המצרים שינו את יעדי תכנית המלחמה שלהם והחליטו לצאת עם כלים שעומדים לרשותם. מבחינת ישראל אותה קונספציה מתה, אלא שישראל לא השכילה להבין ולהטמיע", מבהיר שוורדי. "ב-2023, הקונספציה ש'חמאס מורתע' ולא מעוניין בעימות רחב היקף שם אותנו באותו ערפל מחשבתי לגבי האויב".
כמו כן, לדבריו גם נושא המודיעין האנושי משותף למלחמת יום כיפור ולמתקפת ה-7 באוקטובר. "ב-1973, צמרת הדרג המדיני והצבאי נשאו עיניהם אל מוצא פיו של ה'מלאך' אשרף מרואן. בכך, דיווחים שהגיעו ממקורות אנושיים אחרים שלנו שהתריעו מלחמה, התמסמסו להם או לא קיבלו תשומת לב מספקת. ב-7 באוקטובר, לפי המידע שפורסם, עולים סימני שאלה לגבי היקף ואיכות המודיעין האנושי ברצועת עזה. האם היו מקורות מספיק עמוקים בתוך חמאס? או שהייתה הסתמכות יתר על מודיעין טכנולוגי כמו במלחמת יום כיפור?", תוהה שוורדי אך מדגיש כי אלו תובנות ראשוניות בלבד. "שאלות אלו ממתינות לחקירה מעמיקה".
"דור הטיקטוק" הוכיח את עצמו
שוורדי מדגיש כי על אף הכשלים – הגבורה יוצאת הדופן של הלוחמים ניכרה גם במלחמת יום הכיפורים וניכרת גם במלחמת "חרבות ברזל".
"הדור של 73' כונה בלעג וגם בחשש 'נוער הדיסקוטקים' והנה בשעת מבחן גורלית הם נלחמים כמו אריות. כך גם היום. 'דור הטיקטוק' הוכיח בשעת מבחן ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל גבורה עילאית דומה לזו של לוחמי 73".
האתגר הגדול ביותר של ישראל כיום
הכרת את המצב הביטחוני בתקופת מלחמת יום הכיפורים, לפניה ולאחריה. איך אתה רואה את המצב הביטחוני שלנו היום לעומת אז?
"שר הביטחון משה דיין אמר במהלך מלחמת יום הכיפורים את המשפט: 'כל המזרח התיכון על גלגלים'. המשפט הזה קולע למצב בו אנו נמצאים היום לאחר ה-7 באוקטובר", עונה שוורדי.
"במלחמת יום הכיפורים ההתמודדות הייתה מול צבאות סדירים גדולים כמו מצרים וסוריה. כמה שנים לאחר מכן, התחוללה המהפכה באיראן שהפכה אותה לאויבת מרכזית. הוכחה שהמזרח התיכון תמיד מפתיע". עוד הוא משיב כי "לאחר ה-7 באוקטובר המרחב עדיין מתגבש לו. המלחמות הן לא סימטריות וכללי המלחמה הם לא אותם כללים כמו מול ארגוני טרור".
הוא מסכם כי האתגר האיראני הוא הגדול בכל המובנים, הצבאיים והאזרחיים: "איראן פועלת בעצמה ומפעילה את כל שלוחותיה ברחבי המזרח התיכון. האתגר האיראני מחייב אותנו להגיע להסכמים ובריתות חדשות באזור".
