הנוחות הפכה לאורח חיים בעולם המודרני, משליחת הודעת טקסט מהירה במקום מכתב ועד הזמנת אוכל באמצעות אפליקציה מבלי לקום מהספה. אך מה עומד מאחורי הבחירות שלנו בנוחות? מחקרים בתחום מדעי המוח מסבירים מדוע אנו נוטים לבחור באפשרויות ה"רווחיות" ובסיפוק הרגעי והמיידי יותר, בפרט כשאנו עייפים או מוצפים.
הורמון ההנאה והתגמול
אחד ההסברים לתהליך הזה שמתחולל במוחנו נמצא בהורמון הדופמין, המכונה גם "הורמון ההנאה והתגמול" – כאשר הוא מופרש ברגעים של תחושת הנאה וסיפוק רגעי ובכך הוא למעשה מעודד אותנו לחזור על בחירות דומות בעתיד כדי לשחזר את אותה תחושת הנאה. תהליך זה, לכאורה מעודד אותנו להעריך יותר תגמולים מידיים מאשר עתידיים. מחקר שנערך בסין על המקבילה של "טיקטוק", דווין, הראה שמנגנון ההמלצות המותאם אישית של האפליקציה מפעיל את אזורי התגמול במוח יותר מאשר סרטונים כלליים המוצגים למשתמשים חדשים. בהקשר לכך, אפליקציות הרשתות החברתיות השונות, מנצלות את המנגנונים הללו באופן מתוחכם כדי להעלות את זמן המסך של המשתמשים בעקבות תחושת ההנאה הרגעית שהם מקבלים מהתכנים המועדפים עליהם.
הפורמט הקצר והמהיר של הסרטונים בטיקטוק, למשל, מספק גירוי מיידי ותחושת סיפוק מהירה, מה שמפעיל את מערכת התגמול במוח באופן אינטנסיבי ולעיתים אף עלול להוביל להתמכרות. סקר שנערך לאחרונה בנושא בספרד דווח כי אחד מכל חמישה צעירים ספרדיים גולש למעלה משעתיים ביום בטיקטוק.
פגיעה אפשרית ביכולת האמפתיה
השפעות אלו מתעצמות בעידן של "עייפות החלטות". העולם המודרני מציף אותנו באפשרויות בחירה, וככל שאנו מקבלים יותר החלטות, המאמץ הקוגניטיבי יכול להוביל אותנו לתחושה של תשישות מנטלית או פיזית. בחלק מן המקרים תשישות זו גורמת לנו להעדיף את הדרך הקלה, וכך לעתים קרובות אנו בוחרים באפשרויות הנוחות כדי לא לאמץ את המוח . הטכנולוגיה מציעה פתרונות מהירים וקלים, המנצלים את המצב הזה ומחזקים את התלות שלנו בה. אולם, לעיתים הנוחות הטכנולוגית גובה עמה מחיר. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי חשיפה ממושכת למסכים ולתוכן דיגיטלי עלולה לגרום לריבוי הסחות דעת ולפגיעה ביכולת הקשב והריכוז וכן להפעלה מופחתת של אזורי מוח שונים הקשורים לעיבוד המידע. הדבר מתבטא בקושי להתמקד במשימות ארוכות טווח ובנטייה לחפש גירויים מהירים ותכופים. יתרה מכך, קיים חשש לפגיעה אפשרית ביכולות הלמידה והזיכרון, זאת כאשר המוח מתרגל לעיבוד מידע בצורה שטחית ומהירה.
השפעות אלה אינן מוגבלות רק לתחום הקוגניטיבי. השימוש האינטנסיבי בעזרים הטכנולוגיים עלול להשפיע גם על היבטים רגשיים וחברתיים. מחקרים שנערכו בנושא מצביעים על פגיעה אפשרית ביכולת האמפתיה ועלייה ברמות האגרסיביות. השלכות אלו עלולות להשפיע על היכולת ליצור ולשמר קשרים חברתיים משמעותיים בעולם האמיתי.
הגישה המומלצת
על אף ההשלכות השליליות הפוטנציאליות, חשוב לזכור כי למטבע יש שני צדדים וכי הטכנולוגיה היא כלי שאנו יכולים לפתח שליטה בו. זאת כאשר השפעתה תלויה באופן השימוש בה. בהקשר לכך, שימוש מושכל בעזרים טכנולוגיים עשוי לשפר ולחזק יכולות קוגניטיביות ולתרום לרווחה נפשית. לדוגמא, מחשקי מחשב מסוימים ואפליקציות של משחקי חשיבה וזיכרון, נמצאו כמשפרים יכולות קוגניטיבית. בנוסף, קיימות פלטפורמות למידה מגוונות כגון הרצאות, פודקאסטים ומאמרים שניתן למצוא ברשת, בתוכנות מחשב ובאפליקציות בטלפון הנייד שלנו.
לפיכך, הגישה המומלצת לשימוש בעזרים הטכנולוגיים צריכה להיות מתונה ומאוזנת. גישה זו כוללת הגבלת זמן מסך, יצירת סביבה נטולת הסחות בזמן למידה או עבודה, ועידוד פעילות גופנית כאמצעי לשיפור הריכוז ולהפחתת ההשפעות השליליות של זמן מסך ממושך. בנוסף, חשוב לפתח מודעות להרגלי השימוש שלנו בטכנולוגיה ולהיות ביקורתיים כלפי האופן שבו היא משפיעה על חיינו.
בעידן שבו הטכנולוגיה הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו, הבנת ההשפעות שלה על תפקודי המוח והזיכרון שלנו היינה חשובה מאוד. בנוסף, ככל שנלמד יותר על האינטראקציה בין התפתחות המוח להתפתחות הטכנולוגיה, כך נוכל לפתח אסטרטגיות יעילות יותר לשימוש מושכל בה. האתגר החשוב והיומיומי הוא למצוא את האיזון הנכון בין ניצול היתרונות שמציעה הטכנולוגיה לבין שמירה מבוקרת על בריאות המוח והרווחה הנפשית שלנו.
איתי עניאל הינו חוקר מוח וזיכרון ובוגר תואר שני בחקר המוח באוניברסיטת בר אילן.
