אחרי עשרות שנים של שקט: הזוג מקריית מלאכי שומע אחד את השניה

ברוך וילהלם (61) מקריית מלאכי נפצע בילדותו בתאונת דרכים, שהותירה אותו כבד שמיעה. רעייתו רבקה (56), לוקה בשמיעה מלידה. אחרי עשרות שנים של התמודדות משותפת, חמישה ילדים, ואתגרים יומיומיים – החליטו בני הזוג לעבור יחד ניתוח לשתל שמיעה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. “נכנסנו לניתוח בשמחה ויצאנו בשמחה. בפעם הראשונה שמעתי את המחוג של השעון”, מספר ברוך.

עולם של שקט

“כל החיים שלנו התנהלו בתוך עולם של שקט”, אומר ברוך. “בגיל שלוש רכב פגע בי, ומאז הירידה בשמיעה החמירה עד לחירשות כמעט מוחלטת”. רבקה מוסיפה: “אני נולדתי עם לקות שמיעה. בתור נערה נסעתי לרבי מלובביץ’, וכשהבנתי שאני לא באמת יכולה לשמוע אותו – שם הבנתי את גודל החסך. אז קיבלתי החלטה: אני אתחתן רק עם מישהו שמבין אותי באמת”.

"ההחלטה הכי טובה בחיים שלי"

השניים נפגשו בשידוך, וגם שם לא הכול היה מובן מאליו. “בהתחלה אמרתי 'לא מספיק שאני לא שומע, אז גם היא?' אבל כשסיפרו לי עליה, ובייחוד אחרי התייעצות עם הרבי הבנתי שזה מה שנועד לי. תוך שבוע החלטתי את ההחלטה הכי טובה בחיים שלי”, משתף ברוך.

תקופת הקורונה, במהלכה המסכות הסתירו מחצית מהפנים והפריעו בקריאת שפתיים, הקשתה על הזוג מאוד. “הבנתי שאני צריכה פתרון משמעותי יותר ממה שהוצע לי עד כה”, מתארת רבקה. “קלינאית תקשורת הציעה לי לשקול שתל. ידעתי שהטכנולוגיה התקדמה וזה הרגיש כמו הצעד הנכון”

."כששמענו זו את זה בפעם הראשונה, פשוט פרצנו בבכי”

ברוך עדיין היסס, עד שרבקה לקחה יוזמה: “אמרתי לו 'אני הולכת על זה, אתה בא איתי?' והוא בא”. השניים פנו לפרופ’ שרון אבנת, מביהח הציבורי אסותא אשדוד. “מהרגע הראשון הרגשנו שאנחנו בידיים הכי טובות”, הם מספרים.

הניתוחים עברו בהצלחה. ואז הגיע הרגע המרגש מכל: “כששמענו זו את זה בפעם הראשונה, פשוט פרצנו בבכי”, מתאר ברוך. “פתאום שמעתי צלילים שלא ידעתי שהם קיימים. בבית בשבת שמעתי ‘טיק טיק’, חשבתי שזה ברז דולף עד שהבנתי שזה המחוג של השעון. זה רגע שאני לא אשכח בחיים”.

רבקה מוסיפה: “ברוך חזר מבית הכנסת בוכה, הוא שמע את התפילה. בשבילנו זו תחושת שליחות – להגיד לאנשים אחרים שזה אפשרי”.