על אף שכולנו סולדים ממנה וחושבים שהיא מגעילה – הנזלת הפכה לאחד הכלים המבטיחים ביותר להבנת מצבו הבריאותי של הגוף. חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ומעבדות מחקר בשוודיה בדקו כיצד הריר באף חושף מחלות, משפיע על יעילות חיסונים ואפילו עשוי להוביל לפריצות דרך רפואיות מפתיעות.
מעל 90% מים
הנזלת מכילה מעל ל-90% מים. את הצמיגות והדביקות מקנים לה חלבונים העשויים מסוכרים, גם מהם היא מורכבת בין היתר.
אדם מבוגר מייצר מעל 100 מיליליטרים של נזלת במהלך היום. ילדים נוטים לייצר יותר נזלת ממבוגרים משום שגופם לומד להתמודד עם חשיפה למולקולות בפעם הראשונה.
צבע, מרקם ומה שביניהם
צבע הנזלת שלנו אינו רק מטרד – הוא סוג של מד חום ביולוגי.
שקופה? הגוף מנסה להוציא אלרגנים כמו אבק או אבקה. לבנה? ייתכן שמדובר בוירוס. ירקרקה? תוצר של מאבק עיקש בין תאי הדם הלבנים לפולשים. ואדמדמה? כנראה שפשוט קינחתם חזק מדי.
כל שינוי כזה מספק רמזים חשובים על מה שמתרחש במערכת החיסון.
המיקרוביוטיקה של הנזלת
בדיוק כמו שחיידקי המעיים שלנו משפיעים על העיכול, מצב הרוח ואפילו על המוח, גם באף מתקיים עולם עשיר של מיקרואורגניזמים. המיקרוביוטה של הנזלת שונה אצל כל אדם, ותלויה בגיל, מגדר, תזונה, מקום מגורים ואפילו בהרגלי עישון ו-VAPE.
החוקרת ד"ר דניאלה פריירה מאוקספורד חשפה בראיון לBBC כי היא מפתחת תרסיס יומיומי שיהפוך את מיקרוביוטת האף לחזקה ובריאה יותר, כך שהחיידקים ה"טובים" יתפסו את המקום וימנעו מחיידקים מחוללי מחלות להיקלט באף.
העתיד: איבחון דרך האף
בעוד שבאוקספורד שוקדים על הנוסחה המושלמת לנזלת בריאה, בשוודיה כבר התחילו בניסויים של "השתלת נזלת". מדובר בהליך של הכנסת מעין פרוביוטיקה לאף – לאנשים הסובלים מגודש כרוני או נזלת אלרגית. המחקרים מצביעים על קשר הדוק בין ההרכב המיקרוביאלי של האף ליכולת הגוף להגיב לחיסונים, כולל חיסוני קורונה.
"אם נבין טוב יותר את מערכת החיסון שבאף – נוכל לייצר חיסונים שימנעו לחלוטין הדבקה, ולא רק מחלה", הסבירה ד"ר פריירה.
