ישראל מדורגת במקום הרביעי מבין מדינות ה־OECD בתוחלת החיים, עם ממוצע של 83.8 שנים. כך עולה מדוח חדש של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שפורסם היום (א').
למרות ההשקעה הנמוכה בתמ"ג – ישראל מככבת
מעל ישראל נמצאות רק יפן, שווייץ וספרד. העלייה בתוחלת החיים בישראל בולטת במיוחד. בין 2022 ל־2023 חלה קפיצה של כמעט שנה בתוחלת החיים: מ־84.8 ל־85.7 בקרב נשים ומ־80.7 ל־81.7 בקרב גברים.
ישראל משקיעה 7.6% בלבד מהתמ"ג שלה בבריאות – פחות מהמדינות המובילות באירופה, כמו גרמניה וצרפת. למרות זאת, מערכת הבריאות הישראלית מצליחה להציג הישגים בולטים.
הישגים בולטים נוספים
בין הנתונים הבולטים הנוספים: שיעור תמותת תינוקות מהנמוכים ב־OECD, העומד על 2.7 לכל 100,000 לידות בלבד, ושיעור תמותה ממחלות לב מהנמוכים בעולם, עם 49.4 תמותות לכל 100,000 נפש.
בדוח מצוין כי בעוד במדינות רבות העלייה בתוחלת החיים משקפת התאוששות לאחר ירידה חדה בתקופת הקורונה, הרי שבישראל הירידה הייתה מתונה מלכתחילה. לכן העלייה הנוכחית משקפת שיפור אמיתי באיכות החיים ובבריאות הציבור.
ישראל גם מדורגת במקום השני במדד התמותה הנמוכה הניתנת למניעה, עם 134 מקרי מוות בלבד לכל 100,000 נפש – ירידה של יותר מ־20% בעשור האחרון. הנתונים משקפים הצלחה במדיניות מניעה, רפואה מונעת, נגישות גבוהה לשירותים רפואיים וטיפול מהיר במצבי חירום.
"לצד החוזקות, האתגרים ברורים"
עם זאת, לצד הנתונים המעודדים, שיעור המעשנים בישראל עומד על 16.1%, מהגבוהים ב־OECD, וגורם לכ־8,000 מקרי מוות מדי שנה.
"מדובר בהישג יוצא דופן המעיד על יעילות גבוהה, על רפואה מתקדמת ונגישה, ועל השקעה ארוכת טווח במניעה ובבריאות הציבור. יחד עם זאת, איננו שאננים. לצד החוזקות, האתגרים ברורים – החל מהתמודדות עם שיעורי עישון גבוהים ועד הצורך בהגדלת ההשקעה בתשתיות ובכוח אדם", אמר מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות ד"ר אשר שלמון.
"אנו רואים בדוח קריאה להמשך שיתוף פעולה עם מדינות ה-OECD: ללמוד מהן בתחומים שבהם יש להן יתרון יחסי, ולחלוק עימן את תחומי ההצטיינות של ישראל", הוסיף.
