סאג'א בדאראן, אחות במחלקה פנימית ג' של המרכז הרפואי הלל יפה טיפלה באחת המאושפזות במחלקה, לצידה ישב כל העת בנה שבא לבקר את אימו, אבי הרשטיין מהיישוב חריש. בזכות עירנות הצוות הרפואי ניצלו חייו.
"עשיתי אחד ועוד אחד"
"כשנכנסתי לחדר", מספרת סאג'א, "ראיתי שהוא חיוור במיוחד. כבר בפעמים הקודמות כשנכנסתי לטפל באימו ראיתי שהוא לא מרגיש כל כך טוב, שאלתי אם הכול בסדר והצעתי שירד למיון להיבדק. הוא התעקש שהוא שבסדר למרות שהודה שאינו חש בטוב". אנשי צוות נוספים גם הם הפצירו בו לגשת להיבדק.
"בשלב מסוים, כשנכנסתי שוב לחדר, הרחתי ריח עז של אצטון. מכיוון במהלך ימי האשפוז של אימו הוא חלק עימנו שהוא חולה סוכרת, ואחת התופעות של סוכר גבוה בדם הוא ריח אצטון מהגוף, עשיתי אחד ועוד אחד, והזעקתי למקום את האחות האחראית במחלקה. היא עירבה מיד את האחות הכללית", אומרת סאג'א.
סכנת חיים
בשלב הזה אבי היה מסוחרר וחלש, והסכים להיבדק בחדר המיון. בחדר המיון אכן נצפו רמות סוכר בדם גבוהות במיוחד – מצב שנקרא רפואית חמצת מטבולית חמורה נחשב למסכן חיים. אבי הועלה במהירות לטיפול במחלקה לטיפול נמרץ כללי, שם הורדם והונשם לשם טיפול מיטבי במצב רפואי זה.
מספר ימים לאחר מכן, אבי, עדיין חלש, הועבר מהמחלקה לטיפול נמרץ כללי למחלקה פנימית ג' לאחר שהתאושש משמעותית וחזר להכרה. בסוף השבוע הוא ואימו חזרו לביתם בחריש, במצב טוב.
