המלחמה מביאה עמה אתגרים פיזיים קשים עבור פצועים וקטועי גפיים, הנאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ומורכבת.
האחים מנשה ליפשטיין ושמוליק להב (ליפשטיין), מצאו דרך מדהימה לשיקום הגופני של אותם הפצועים.
"התנדבתי בשיקום בתל השומר, ושם עלה לי הרעיון שקטועי רגליים יפעילו את עצמם באמצעות אופני יד", מספר שמוליק להב.
"בתל השומר היה זוג אופני יד אחד בלבד. אחד המטפלים שם, פנה אליי ושאל אותי אם אני יכול לדאוג לעוד זוגות אופני יד? אמרתי לו 'ישועת השם כהרף עין'".
שמוליק יצא במימון המונים, כדי לרכוש את אופני היד.
קניית האופניים היא החלק הקל, התחזוקה היא החלק הקשה
"בתוך זמן קצר, ובעזרתם של עוד אנשים טובים, רכשנו 6 זוגות אופניים מאיטליה. נסענו עם קטועי הרגליים לאיטליה, כיון שצריך לעשות לאופניים איזון מיוחד לכל אחד בנפרד. מאז יש לנו כבר 20 זוגות כאלה. הרעיון הוא להקים בעתיד מועדון רוכבי אופני יד עבור החבר'ה הללו".
אילו איזונים צריך לעשות לכל אחד מאופני היד?
"למשל אדם שיש לו רק רגל אחת, הוא מניח את הרגל על החלק הקדמי בצד אחד, ואילו בצד השני יש צורך במנגנון שיאזן אותו. המרחק בין הכיסא לפדלים הידניים חייב להיות מותאם באופן אישי לכל רוכב. מכיוון שהפעולה עצמה מבוצעת באמצעות הידיים, השכמות והגב, חשוב לכוון את זווית הכיסא כך שתתאים למבנה הגב של הרוכב".
בהמשך מצטרף לפרויקט גם מנשה, אחיו של שמוליק. עם הזמן, הם מבינים שרכישת האופניים היא החלק הפשוט יחסית, בעוד שהאתגר האמיתי טמון בתחזוקתם.
"צריך לטפל בהם, להעביר, להעמיס ולהוביל אותם בזהירות", הוא מציין. "בשלב הזה נוצר קשר נוסף עם בחור ששמוליק מצא, שסייע לנו בכל ענייני התחזוקה. לימים התברר שבנו מתאמן בנבחרת של מועדון הרכיבה שלי".
רוצים להגיע לאולפיאדה, השאלה היא רק כמה
מאיפה הגיע הרעיון להקים קבוצת רכיבה דווקא לקטועי רגליים?
מנשה: "אחד השכנים שלי נפצע לפני 10 שנים. כיום הוא ספורטאי באופני ידיים, ואף ייצג אותנו השנה באולימפיאדה. ממנו קיבלתי את הרעיון לקבוצת רוכבים לאולפיאדה הקרובה. במקום שהפצועים יבואו כמה פעמים לשיקום, אמרתי בואו נקים קבוצה עם חזון. לכן החלטנו שנוציא אותם לרכיבה גדולה מחוץ לתל אביב בכל מיני מסלולים שונים ומגוונים".
שמוליק: "פעם הבאה אנחנו ניקח אותם לקיבוץ רוחמה. יש שם מסלול שהקימו מנשה ביחד עם המועצה. המסלול הזה יהיה ע"ש אופיר וניצן ליבשטיין שנרצחו בכפר עזה ב7 באוקטובר".
לקבוצה הם החליטו לקרוא בשם 'מעזה ללוס אנג'לס', בגלל האולימפיאדה הקרובה שתהיה בארה"ב.
שמוליק: "כשיש מטרה יש לאן להגיע, והמטרה שלנו היא שבעוד שלום שנים הם יגיעו לתחרויות האולימפיות בלוס אנג'לס. השאלה היא לא אם הם יגיעו אלא כמה מהם יגיעו".
לא רק באופניים
האחים ליפשטיין מתעסקים בעוד פרויקטים של חסד. בט"ו בשבט האחרון הסיע שמוליק קבוצה של עיוורים לנטוע עצים ביער רעים בו הייתה מסיבת הנובה.
"זה היה אירוע של משפחות שכולות שיקירהן נרצחו שם ב-7 באוקטובר. הם באו כל אחת מהמשפחות, לנטוע עץ לזכרם. אנחנו באנו יחד עם העיוורים כדי לנטוע גם עצים ולהיות שותפים באבלם".
מנשה מבקש להדגיש את התורמים הרבים שעוזרים להם במגוון פעילוית החסד השונות.
"חשוב להדגיש שאנחנו לא פועלים לבד. מאחורינו עומדים אנשים טובים שתומכים בנו מאחורי הקלעים ותורמים סכומי כסף משמעותיים. אנחנו המובילים והיוזמים של הפרויקטים הללו, אך בלעדיהם זה לא היה מתאפשר. בין התומכים, נציין את חברת 'Adcore' ואת עומרי ברינו, המנכ"ל, שמסייע לנו רבות".
תחקיר: אליהו פנחס גב.
