מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (ג') דו"ח חריף המותח ביקורת על תפקוד מערכת בריאות הנפש מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר.
הדוח מצביע על כך שכשלושה מיליון ישראלים סובלים מתסמינים של פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה, אך פחות מאחוז מהם פנו לקבלת טיפול. המבקר ציין כי ישנם תורים של עד חצי שנה לקבלת טיפול מפסיכיאטר בקופות החולים, מה שמונע טיפול בזמן לנזקקים. הדוח מציין אי-מוכנות של משרד הבריאות לטיפול במשבר הנפשי של מאות אלפי מפונים מאז תחילת המלחמה.
הביקורת מופנית גם כלפי שר הבריאות, אוריאל בוסו, ומנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, על כך שלא עדכנו את תוכניות ההיערכות למצבי מלחמה ופינוי אוכלוסייה, מה שהוביל לקריסת המערך בימים הראשונים למלחמה.
בנוסף, נמצא כי רק 24% מניצולי טבח נובה, שחוו טראומה קשה, טופלו במרכזי החוסן. משרד הבריאות דחה את הממצאים, וטען כי המענים שניתנו היו חסרי תקדים, וכי הדוח שגוי מיסודו.
נקודות מרכזיות בדו"ח
מפונים לא מקבלים טיפול רגשי: מתוך כ-210,000 מפונים מהדרום והצפון בתחילת המלחמה, רק כ-23,000 (11%) קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בששת החודשים הראשונים למלחמה. בקרב תושבי הדרום, השיעור היה נמוך יותר, עם 8% בלבד שקיבלו טיפול.
עלייה בשימוש בחומרים ממכרים: שיעור המשתמשים בסיכון מוגבר לחומרים ממכרים עלה ל-25% מהאוכלוסייה, ונרשמה עלייה משמעותית בשימוש בתרופות הרגעה ובהתמכרויות למין, הימורים וגיימינג.
עלייה בפניות לשירותי בריאות הנפש: בחודשיים שלאחר פרוץ המלחמה, חלה עלייה של 25% בכמות הפניות לשירותי בריאות הנפש.
צורך הדחוף בשיפור השירותים
הנתונים הללו מצביעים על עומק המשבר במערך בריאות הנפש בישראל בעקבות המלחמה, ומדגישים את הצורך הדחוף בשיפור השירותים והגדלת הנגישות לטיפולים נפשיים לאוכלוסייה.
מנגד, הדוח צפוי להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות שיפור שירותי בריאות הנפש. כתוצאה מכך, ייתכן שתהיה תכנית לשיפור מערך בריאות הנפש, בדגש על קיצור זמני המתנה והרחבת מרכזי הטיפול.
