לפעמים מה שמרגיע הכי הרבה לפני טיפול קרינה הוא לא רק טכנולוגיה מתקדמת או מידע רפואי מדויק – אלא דווקא שיחה אישית עם האדם שנמצא מאחורי הקלעים, כך התגלה גם במחקר קליני חדש שנערך באסותא ומעורר עניין עולמי.
המחקר מצביע על כך שמפגש ישיר עם פיזיקאי רפואי – איש הצוות שאחראי בפועל על תכנון הקרינה – תורם באופן מובהק להפחתת חרדה בקרב נשים המאובחנות בסרטן שד.
הפיזיקאים נמצאים בנקודת זמן ייחודית בתהליך
החוקרים הציעו גם תובנה מערכתית רחבה יותר: מעורבות פעילה של אנשי מקצוע טכניים, במקרה זה פיזיקאים רפואיים, כחלק מהצוות המטפל, יכולה לשפר את חוויית הטיפול של המטופלות באופן משמעותי. החוקרים ציינו כי הפיזיקאים נמצאים בנקודת זמן ייחודית בתהליך – רגע לפני תחילת סדרת ההקרנות, והם מצוידים בידע מדעי מדויק שמאפשר להם לתת הסברים מקצועיים, להפיג חששות ולחזק את תחושת השליטה של המטופלת בתהליך.
תהליך המחקר
במסגרת המחקר גויסו 241 מטופלות שחולקו באקראי לשלוש: קבוצה אחת צפתה בסרטון הסברה טכנולוגי שהציג את תהליך הקרינה, קבוצה שנייה נפגשה לפגישה אישית עם פיזיקאי רפואי שפרט לה את תכנית הטיפול הקרינתי שלה באופן מותאם אישית, וקבוצת ביקורת שלישית לא קיבלה כל התערבות נוספת מעבר לטיפול השגרתי.
רמות החרדה של המשתתפות נמדדו בארבע נקודות זמן: לאחר הפגישה הראשונית עם הרופא, לאחר הסימולציה, לאחר קבלת הטיפול הראשון, ובסיום סדרת הטיפולים. לשם כך נעשה שימוש בכלים מדעיים סטנדרטיים להערכת חרדה ודחק: שאלון STAI (State-Trait Anxiety Inventory) ומדד DT (Distress Thermometer).
מחקר שנולד מתוך הפרקטיקה
ד"ר דפנה לוין, עורכת המחקר ופיזיקאית רפואית בכירה במכון הקרינה של אסותא סיפרה:"המחקר הזה נולד מתוך עבודתנו היומיומית עם המטופלות, ומתוך ההבנה שדווקא לפיזיקאים רפואיים שלרוב נמצאים מאחורי הקלעים יש הרבה מה לתרום גם ברובד האנושי".
