האם מדינת ישראל שמה דגש על הבריאות? על פי הדוח החדש שפרסמה השבוע התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, תלוי היכן בודקים. הדוח שמתייחס לשיעור המעשנים באוכלוסיה, שיעור הנבדקות לגילוי מוקדם של סרטן, ושיעור החולים בסכרת, מראה שינוי ברמת הבריאות ביחס למקום המגורים. הדוח שנתוניו נכונים לשנת 2022 פורסם לאחר הקורונה במטרה לדגום את המצב הבריאותי בזמן שגרה.
נשים מעשנות פחות מגברים: בין היתר הדו"ח מתייחס לשיעור המעשנים. מממצאי הדו"ח עולה כי שיעור הנשים המעשנות בנות 74-16 בכלל הארץ הוא כ-13.6%. כאשר שיעור המעשנות הגבוה ביותר הוא בצפת, שם הוא עומד על כ-18.7%. שיעור המעשנות גבוה יחסית גם בתל אביב, באר שבע, אשקלון, שם למעלה מ-16% מהנשים מעשנות. לעומת זאת, ביהודה ושומרון, וכן בעכו, שיעור המעשנות הוא הנמוך ביותר – 10% בלבד, כאשר גם בירושלים מספר הנשים המעשנות נמוך יחסית ועומד על כ-10.7%.
שיעור המעשנים בקרב גברים לעומת זאת גבוה פי כמה, כאשר המספר הארצי של גברים מעשנים בני 74-16 עומד על כמעט 30%. בניגוד לשיעור הנשים המעשנות בעכו שהינו מהנמוכים בארץ, שיעור הגברים המעשנים בעכו הוא דווקא הגבוה ביותר יותר ועומד על כ-34%. לעומת זאת, בדומה לנתוני הנשים, שיעור הגברים המעשנים ביהודה ושומרון נמוך משמעותית מהשיעור הארצי ועומד על 20.5%. גם במרכז נדגם שיעור מעשנים נמוך יותר, כאשר ברמת גן רק 20.4% מעשנים, בפתח תקווה 23.9%, וברמלה 24.9%.
רוב הנשים בישראל מקפידות לבצע בדיקת ממוגרפיה: הדוח בוחן את שיעור בדיקות הממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. לפי הנתונים, השיעור הארצי של ביצוע בדיקת ממוגרפיה, עומד על 71.8% מכלל הנשים, כאשר גם השיעורים הנמוכים ביותר עומדים על מעל מחצית מהנשים, בירושלים (64.3%), בצפת (66.7%), ובגולן (67.3%), והגבוהים ביותר הם בפתח תקווה (75.1%), תל אביב (74.4%), רחובות (74.5%), ורמלה (73.1%). במכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שמובילים את התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, מסבירים כי יש מגמת שיפור בשיעורי ביצוע ממוגרפיה בצפון הארץ, ואלה נמצאים בעלייה. מנגד – הם מציינים כי במרכז הארץ, בעיקר ברמלה וברחובות, חלה ירידה ושינוי לרעה בהשוואה לשנים קודמות.
הדוח מתייחס גם לשיעורי התחלואה בסוכרת: שיעור התחלואה הארצי של המחלה בגילי 18 ומעלה עומד על 10.1%, וכותבי הדוח מציינים כי קיים דמיון רב בין בעיית ההשמנה לבין נוכחות מחלת הסוכרת בפיזור הגיאוגרפי. שיעורים גבוהים של חולי סוכרת נרשמו בערים נצרת (14.1%), חדרה (13%), ועכו (12.1%), היכן שנרשמו, כאמור, גם שיעורים גבוהים של גברים ונשים הסובלים מעודף משקל. גם בהקשר של מחלת הסכרת נרשמו נתונים נמוכים באזורי יהודה ושומרון (8.5%), רמת גן (8.6%) ותל אביב (7.5%).
באופן כללי ניתן להסיק מהדוח, שנתונים ממנו הובאו כאן בצורה חלקית, שישנו דגש חשוב על בריאות ביישובי יהודה ושומרון וכן בתל אביב, שמשפיע ביחס ישיר על איכות החיים במקומות אלו. כמו כן ניתן ללמוד על החשיבות הגדולה בהשקעה בחינוך ובפיתוח תשתיות בריאות בערים שמדשדשות בשיעורי הבריאות לפי דוח זה, כדי לצמצם את הפערים החברתיים ולהביא לרווחה כללית יותר למדינת ישראל.
"חשוב לפעול לצמצום הפערים": פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות התייחס לדוח ואמר כי יש לפעול כדי לצמצם את הפערים ברמת הבריאות באזורים שונים בארץ: "לא רק שהפערים אינם מצטמצמים, בחלק מהמדדים הם אפילו התרחבו. מגפת הקורונה והמלחמה בעקבות 7 באוקטובר מציבות אתגרים גדולים בפני מערכת הבריאות. עם זאת, למרות המציאות המורכבת, חשוב לפעול לצמצום הפערים בבריאות, זה יכול להציל חיים. ישנה חשיבות רבה בהגדלת שיתופי הפעולה בין השלטון המקומי לבין קופות החולים, לא רק בפתיחתן של מרפאות ונגישות לשירותים, אלא גם במהות ובשיתוף המידע. זה נעשה במלחמה הנוכחית וחשוב להמשיך לפעול כך גם בימי שגרה".
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מנהלת ביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, שעומדת בראש מנהלת התוכנית מוסיפה כי "בחינת מדדי האיכות לפי פיזור גאוגרפי עשויה לסייע במיקוד פעולות שיצמצמו פערים קיימים, וכך תתרום לשיפור בריאות האוכלוסייה בישראל. בתחומים של טיפול באנטיביוטיקה, עישון השמנת יתר וסוכרת קיימים פערים משמעותיים בין מרכז לפריפריה".
