עבור מריה דרין (51), תושבת אור עקיבא, פעולות כמו לשבת על כיסא, כיפוף הרגל או אפילו הליכה קצרה, היו רצופות מאז ומתמיד בכאבים. בגיל 50 היא החליטה שלא עוד. בניתוח מורכב, בו נדרשו המנתחים של היחידה להחלפת מפרקים במערך האורתופדי של המרכז הרפואי הלל יפה להחליף את מפרק הירך, אותו אזור בו נותחה אינספור פעמים, היא קיבלה חיים חדשים, בהם הכאבים הם כבר לא מנת חלקה.
שנים של סבל וכאבים
"בגיל שנתיים, ברוסיה, הייתה לי נפילה קשה, שלאחריה נותחתי מספר רב של פעמים עד גיל 15. במהלך השנים חייתי עם הפציעה. עליתי לארץ, התחתנתי וילדתי שני ילדים. עם השנים הכאבים הלכו וגברו. כבר לא יכולתי לשבת, ההליכה הייתה קשה, לכופף רגליים היה בלתי אפשרי. לפני שנה, בגיל 50 החלטתי, שדי, נמאס לי לסבול", היא מספרת. "פניתי לרופא, וההמלצה הייתה לנתח את מפרק הירך בצד שמאל. גם הוא כבר היה מעוות לאחר שנים של צליעה וחלק מהכאבים נבעו משם".
הניתוח במפרק צד שמאל עבר בהצלחה, אבל הכאבים לא פחתו. מפרק הירך הימני, שנותח אינספור פעמים במהלך חייה היה גם הוא מעוות, הרקמה סביב מצולקת ונפח העצם והמסה – מופחתים. בשל שחיקה של שנים נוצרה מגבלה בטווח התנועה והכאבים הלכו והתגברו. כיפוף המפרק היה מוגבל וכך גם ההליכה. כל זאת גרם לפגיעה קשה באיכות החיים של מריה.
מריה החלה לחפש רופא שיסכים לנתח את "הצד השני", משימה שהייתה מאתגרת מאוד. כאמור, מדובר במפרק ירך שכבר נותח עשרות פעמים והסיכון לפגיעה במהלך הניתוח אשר יכולה להוביל לנזק שיגרום אף למגבלה גדולה יותר לא קטן . מריה ומשפחתה התחילו לחפש רופא בחו"ל שיסכים להיענות לאתגר.
ההחלטה לנתח את מריה
ד"ר גיל אייל – רופא בכיר ביחידה להחלפת מפרקים של המערך האורתופדי במרכז הרפואי הלל יפה ראה את הצילום והחליט לקחת על עצמו את המשימה: "כשראיתי את צילום הרנטגן שלה והבנתי את הסיפור, פניתי מיד לד"ר שניר הלר – מנהל היחידה", מסביר ד"ר גיל אייל. "שנינו הסכמנו שמדובר בהתמודדות עם המורכבות של ניתוח במקום שנותח כל כך הרבה פעמים, שיש בו הצטלקויות רבות, רקמות דקיקות ועיוות אנטומי לא פשוט. אבל החלטנו שאנחנו עוזרים לה לשפר את איכות החיים. ישבנו יחד עם ד"ר אלכס ויוננקו- גם הוא רופא בכיר במערך האורתופדי, ובנינו תוכנית ניתוח מדויקת, מפורטת, שלוקחת בחשבון כל סיכון אפשרי. ידענו שיש לא מעט, ויש לומר ביושר: הבנו לגמרי למה היו מנתחים שלא רצו לקחת את הסיכון שיכול להשאיר אישה צעירה יחסית עם מגבלה תפקודית קשה אף יותר".
הניתוח שינה למריה את החיים: "אני חודש וחצי אחרי הניתוח, בעיצומו של תהליך שיקום, ולא כואב לי", היא מציינת בחיוך עדין. "במשך כמעט 50 שנה לא עברתי יום בלי כאבים. היו פעולות שכבר לא חלמתי שאוכל לבצע".
