לא רק יופי: כך איפור הפך לכלי טיפולי עמוק

בשבוע שבו מציינים בישראל את יום העובדים הסוציאליים, סיפורה של רעות נבון בולט במיוחד. נבון, עובדת סוציאלית קלינית ומאפרת כלות, הצליחה לחבר בין שני עולמות שלכאורה רחוקים זה מזה – טיפול נפשי ואיפור – ולהפוך את המפגש ביניהם לכלי טיפולי עמוק. "מצאתי את החיבור בין הדברים, ראיתי שדרך האיפור אפשר ממש להגיע לנפש ולטפל", היא מספרת בשיחה עם רגע NEWS.

החיבור בין התחומים לא היה ברור מאליו עבור נבון. אך העבודה בשטח, הובילה אותה לתובנה שהעיסוק בו יכול לפתוח דלת לשיח רגשי משמעותי. “עבדתי עם נערות נושרות וגיליתי שדרך האיפור התמונה מתהפכת. האיפור שובה את ליבן, ומכניס שיח על דימוי גוף ודימוי אישי, במיוחד אצל מי שעברה אירועים קשים ומשמעותיים”, היא אומרת.

לדבריה, האיפור הוא שפה בפני עצמה – כזו שמאפשרת לגעת בתכנים שלעתים קשה לבטא במילים. דרך הצבעים, המרקמים והבחירות הקטנות שנעשות מול המראה, עולים תכנים עמוקים מהתת-מודע. "האיפור ממסך, מרגיע. כשהמטופלות נוגעות באיפור, משהו נפתח בהן. האיפור עבורם הוא בגובה העיניים", היא מסבירה. לעיתים העבודה נעשית לא רק על פניה של המטופלת עצמה, אלא גם באמצעות איפור על בובות, ככלי השלכתי שמאפשר להביא החוצה רגשות, פחדים ודימויים פנימיים באופן עקיף ובטוח יותר.

טכניקת הטיפול בימי מלחמה

בתקופה הנוכחית, על רקע המלחמה והמציאות הישראלית המטלטלת, השיטה הזאת מקבלת משמעות נוספת. נבון מתארת כיצד פעולת האיפור יכולה לסייע בהשגת תחושת ייציבות בתוך מציאות שברירית ובלתי צפויה. "בתוך מציאות של פחד, לשבת ולהתאפר יוצר פער בין החוץ לפנים. בעזרת האיפור המטופלות עושות מה שעושה להן טוב, ולא נותנות למציאות להחליט על העולם הפנימי שלהן. זו דרך לייצר תחושה של שליטה בסיטואציה”, היא אומרת.

עם זאת, היא מדגישה שגם כאן נדרשת רגישות רבה למצב הנפשי של כל מטופלת. "מי שמגיעה לטיפול מגיעה כמעט תמיד מתוך סטרס. בתקופות כאלה אני רואה יותר איפור על בובות ופחות על עצמן, כי הלחץ גדול יותר", היא מסבירה. "דווקא המרחק הזה, בין המטופלת לבין הדמות המאופרת, עשוי לאפשר הצפה מבוקרת של רגשות ועיבוד שלהם בקצב הנכון".

מבחינת נבון, האיפור אינו רק כלי להרגעה. הוא גם דרך לחיבור פנימי מחודש. "זה לא רק לשרוד. זה להתחבר לזהות האישית שלי. מה נותן לי כוח במציאות מאתגרת? איך עברתי את התקופה הזו כמו לביאה?", היא אומרת. מבחינתה, יש ערך עצום ביכולת לעצור, גם בתוך הכאוס, ולהיזכר גם בטוב.

לצד רעות גם מרים רייס, מנכ"לת ארגון העו"ס הלאומי מאמינה שלחיבורים חוצי תחומים יש מקום בעולם הטיפול: "בתקופה הנוכחית, המענה למצוקה הרגשית אינו יכול להישען רק על המודל הפסיכולוגי הקלאסי", היא מספרת.

רייס טוענת שהבחירה בגישה יצירתית בטיפול בולטת מאוד בתקופה האחרונה: "העובדים הסוציאליים פועלים בלב השטח עם גישה יצירתית ופרקטית, הפוגשת את הציבור במגוון רחב של זירות חיים. הנוכחות שלנו בתוך הקהילות מאפשרת לנו להוביל שינוי אקטיבי ביכולת ההסתגלות, לייצר מציאות של התמודדות ולחשוף את תעצומות הנפש של הפרט והכלל דווקא מתוך הקושי".