כנס "עץ חיים קיימות ויהדות בשדות ההלכה, ההגות והחינוך" התקיים בתחילת השבוע (א') במכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן בחיפה, בהשתתפות כ-300 רבנים, חוקרים, אנשי חינוך וסטודנטים.
הכנס נערך ביוזמת האקדמית שאנן, מרכז האתיקה של ארגון רבני צהר ומפמ"ר מחשבת ישראל בחינוך הדתי, במטרה להציב את משבר האקלים ואת סוגיות הסביבה במרכז הדיון ההלכתי והתורני, ברקע ההכרה הגוברת בעולם בכך שהגורם האנושי הוא המרכזי בשינויי האקלים ובהתחממות הגלובלית.
הרב שרלו: "בלי הלכה זה לא ישנה מציאות"
ההרצאה המרכזית ניתנה על ידי ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר וראש ישיבת ההסדר "אורות שאול", הרב יובל שרלו, שקרא להכניס את הקיימות לעומק עולם פסיקת ההלכה.
"הגיע הזמן להעלות קומה את השיח התורני וההלכתי בממשק שבין קיימות ליהדות", אמר. "לדבר על ערכי הבריאה וצלם אלוקים זה חשוב, אבל זה שיח דל שלא משנה מציאות. אם אנחנו מבינים שמדובר בסוגיה של פיקוח נפש, חייבים להכניס הלכות ברורות. בלי זה זה לא ילך".
הרב שרלו הציג שורה של דוגמאות הלכתיות מחיי היום יום, בהן סוגיות של זיהום, ריסוס, קבורה, ביעור חמץ, אכילת בשר מתורבת, צרכנות אחראית ושימוש במוצרים מזהמים. לדבריו, "בלי הטמעת יסודות הלכתיים בענייני הסביבה, הנזק רק ילך ויתעצם".
ביקורת פנימית על הציבור הדתי
בהמשך התייחס הרב שרלו גם לריחוק הקיים בציבור הדתי מנושאי אקלים. "יש דתיים שמתייחסים לעיסוק באקלים כעבודה זרה. אחרים טוענים שזה נושא של שבט אחר, או שיש נושאים דחופים יותר. אבל דווקא אנחנו, שמאמינים שהעולם הוא בריאתו של הקב"ה, מחויבים להוביל שמירה אחראית ומתונה עליו".
בכנס הוצגו גם נתוני סקר של אתר "המדד", שמצביעים על פערים משמעותיים בתפיסת משבר האקלים בציבור הדתי. לפי הסקר, רק כ-34% מהנשאלים סבורים שההתחממות הגלובלית נגרמת מפעילות האדם, בעוד 38% אינם תולים בגורם האנושי את הסיבות לשינויי האקלים, ו-12% אף אינם בטוחים שהתופעה קיימת כלל.
חינוך לערכים של קיימות
נשיא האקדמית שאנן, פרופסור אבי לוי, הדגיש את תפקיד מערכת החינוך. "אחת החובות של מחנך היא להטמיע ערכי קיימות שנטועים עמוק ביהדות – לעבד ולשמור, בל תשחית ועיקרון ההתחדשות. אנחנו שואפים להכשיר מורים שלא רק מעבירים ידע, אלא מחנכים לאחריות, איפוק ומחויבות לעתיד העולם".
לוי ציין כי האקדמית שאנן הוכרה בשנה שעברה כ"קמפוס ירוק" על ידי המשרד להגנת הסביבה, והפכה למוסד האקדמי הדתי הראשון בישראל שזוכה להכרה זו, תוך יישום מעשי של הפחתת צריכה, שימוש חוזר וצמצום בזבוז מזון.
רכזת הקיימות באקדמית שאנן, הדס ילינק, חידדה את המסר: "זו הפעם הראשונה שבה ארגון רבני רואה בשינויי האקלים סוגיה של פיקוח נפש. לא מדובר בנושאים נחמדים, אלא בקריאת אזהרה על אורח חיים שמנותק מהטבע. חייבים לצמצם את הפער הזה ולפעול גם במסגרת הלכתית".
השתתפות רחבה ומבט קדימה
בכנס השתתפו גם רבנים ואנשי מקצוע נוספים, בהם הרב ירון מושקוביץ מצהר, הרב ד"ר יוחאי רודיק ממשרד החינוך, עו"ד מני נאמן מקבוצת הפניקס ואנשי חינוך ופיקוח. המסר שעלה מהדיונים היה ברור: שילוב הקיימות בהלכה, בחינוך ובחיי היום יום אינו מותרות, אלא חלק בלתי נפרד מהאחריות הדתית והלאומית לעתיד החברה והעולם.
